1. נתחיל מהסוף. לפסיקת בג"ץ, בשלב זה, משמעות סמלית בעיקר. ספק אם תביא לשינוי מעשי שיש לו משמעות דרמטית. גיורים רפורמים מתנהלים בישראל כל העת. גיורי קפיצה (גיור שתחילתו בישראל וסופו בחו"ל) כבר הותרו, כך שאין בעיה להשלים אותם.
מספר המתדפקים על דלתות בתי הספר לגיור לא גדול. אין תורים של לא יהודים שרק חיכו לרגע הזה, וספק אם יצטברו תורים עכשיו. כאמור, זה בעיקר הסמל: ההכרה בגיור רפורמי בתחומי מדינת ישראל. תנו לזה חודשיים שלושה, תנו לבחירות לעבור, ותגלו שהשמיים לא נפלו, המדינה לא השתנתה, וגם החרדים לא כועסים כמו שהם עושים את עצמם. עובדה, 15 שנה ידעו שהרגע הזה יגיע, ולמרות זאת העדיפו להתעסק באלף דברים אחרים, רק לא בחוק גיור שאינו במדויק לטעמם.
המפלגות החרדיות והדתיות ידרשו חוק עוקף בג"ץ בעקבות הפסיקה בנושא הגיור. התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות: לא נגייר תיירים ומהגרי עבודה. מי כן? בני זוג לא-יהודים של ישראלים שיעברו גיור רפורמי בארץ יוכרו כעולים חדשים. לפני שהסיפור יתממש - הדרמה תהיה פוליטית@YairEttinger #חדשותהערב pic.twitter.com/MU5XdwEwn7
— כאן חדשות (@kann_news) March 1, 2021
2. הפסיקה לא קובעת ״מיהו יהודי״. בכלל, אין כיום מוסד שביכולתו לקבוע מיהו יהודי. היא קובעת, בסך הכל, מי נכלל בהגדרת יהודי לצורכי חוק השבות. זה לא יקל על נישואים ברבנות, לא על קבורה, לא על שום דבר. זה קצת יקל טכנית על קבלת אזרחות אחרי גיור רפורמי.
3. באתר שרובו עיסוק במספרים ראוי להזכיר שעל ״מיהו יהודי״ אין ממילא הסכמה רחבה בין אף אחד לאף אחד. רוב החילונים בישראל מעדיפים שילדיהם יינשאו לבני זוג שאינם יהודים, ולא לחרדים (הפרטים בסקר של המכון למדיניות העם היהודי). בערך אחד מארבעה ישראלים מוכן לקבל חתן או כלה שאינם יהודים על פי ההלכה (הפרטים בסקר של המכון לדמוקרטיה).
המילה ״רפורמי״ פחות מפחידה את הישראלים מכפי שהפחידה בעבר. בקרב חילונים לא מעטים היא משמשת כקרדום נוח לניגוח האורתודוכסיה שהם לא במיוחד מחבבים. נוסיף עוד נתון: רק מיעוט מקרב היהודים בישראל מקבלים את עמדת הרבנות הראשית, שעל פיה יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או התגייר גיור אורתודוכסי (38%). למעשה, לעמדה הזו, שבה נאחזים שלל מבקרי פסיקת בג״ץ, יש רוב רק בקרב יהודים שהגדרתם העצמית ״דתי״ או ״חרדי״. בקרב שאר היהודים יש נכונות לקבל ערוצים נוספים של גיור שאיננו אורתודוכסי. חילונים מוכנים לקבל גם הגדרת יהדות גם על פי האב.
4. בימים הקרובים נשמע לא מעט טרוניות המופנות לבית המשפט. זה ילך בערך כך – למה הוא מתערב? התשובה הנכונה היא: כי לא חוקקתם. למה לפני הבחירות? תשובה: כי כל הזמן יש בחירות, ואחרי 15 שנה הגיע הזמן להפסיק לדחות. ומה היה קורה אם היו מחכים קצת? התשובה: כלום לא היה קורה. הכנסת שוב לא הייתה מחוקקת, ובג״ץ היה נאלץ לפסוק את אותה פסיקה.
ולא יכלו לחכות שזה יקרה? תשובה: למה לחכות? אם וכאשר הכנסת תחליט לחוקק, הפסיקה תתבטל. רוצים הוכחה? בידיעה של תמר אלמוג ואמוץ שפירא תוכלו לקרוא את פסק הדין, וכך כתוב בו במפורש – הגיור הרפורמי ייחשב לצורך חוק השבות ״כל עוד לא קבע המחוקק אחרת״.
5. אבל תנוח דעתכם, הכנסת כנראה לא תחוקק. היא לא תחוקק משום שיש בה הרבה מחוקקים כועסים, אבל מעט מחוקקים שיסכימו להסדר שמקובל על דעת כולם. ועדת ניסים שמה הצעה על השולחן והחרדים זרקו אותה, כפי שזרקו את ההסדר שקבעה ועדת יעקב נאמן. בעצם לא לגמרי ברור מה רוצות המפלגות החרדיות. אולי שרק לבתי דין חרדים יותר לגייר. שהרי, הם רוצים לאסור על גיור פרטי רפורמי, אבל לא מוכנים לאסור על גיור פרטי חרדי, ובטח שלא מוכנים לקבל גיור ממלכתי בלעדי.
אריה דרעי אמר היום ש”החלטת בג”ץ להכיר בגיורים רפורמים וקונסרבטיבים מוטעה, מצערת מאוד ותגרום מחלוקת וקרע קשה בעם. אני מתחייב לתקן את החוק כדי שרק גיור על פי ההלכה יהיה מוכר במדינת ישראל”. חבל להתחייב על מה שלא יקויים. בדרך של דרעי לתיקון יעמדו בנט, סמוטריץ׳ ושאר מי שקפצו לגנות מהצד הלא חרדי. הם לא יתנו את המפתחות לחרדים, ולא מוכנים לאפשר חופש לרפורמים. הם רוצים גיור של צוהר, או של הרבנות הראשית, ובלבד שהם ישלטו בה.
בקיצור – המאבק על גיור הוא מאבק כוח פשוט בין סיעות שונות שמתעניינות בנושא, בעוד שרוב הציבור אדיש. אז עכשיו באה עוד סיעה וקיבלה קצת כוח. וזה בעצם מה שמרגיז אותם.
6. גם לאוהדי הגיור הרפורמי אין מה להגזים בשמחת העניים שלהם. כאמור, תורים לא ישתרכו עכשיו בפתח בתי הספר לגיור. ועדיין, ידבק בגיור שלהם אותו תג לא מדובר של "לא-בדיוק-הדבר-האמתי". כמו לחרדים, גם לרפורמים יש פה ושם נטייה לעסוק בקטטות על סמלים במקום במהות. היום ניצחו, מחר יפסידו. העיקר שיש פרנסה לכל מי שפרנסתו על מריבות.
7. עוד ידברו הרבה על השאלה – למי הפסיקה עוזרת מבחינה פוליטית? להערכתי: לאף אחד. את המצביעים החרדים לא צריך לשלהב לבוא לקלפי. את המצביעים שנגד החרדים הגיור הרפורמי מעניין כקליפת השום. הם מצביעים נגד התנהלות החרדים בקורונה, נגד הגבלת תחבורה ציבורית בשבת, נגד תמיכה בבחורי ישיבות. אם היו נותנים למדגם מייצג של אולטרה חילונים ישראלים לקבוע אילו רפורמות יקודמו במדינה, נדמה לי שתורו של הגיור הרפורמי היה מגיע עוד הרבה מאוד שנים. אולי קצת לפני רחבה רפורמית בכותל.
