משפט נתניהו אמנם החל כבר בפועל, אבל בעוד שישה שבועות, ב-5 באפריל, ייפתח השלב הקריטי - שלב העדויות. ראש הממשלה אמור להגיע לדיונים במשפטו, אבל הוא יכול לבקש פטור מחובה זו ואף סביר שיקבל אותו. שופטים בדרך כלל נענים לבקשות כאלה, ומחייבים להגיע רק לדיונים מסוימים. אפשר להניח שבקשה כזו מטעם נתניהו תוגש רק אחרי הבחירות.
ראש ממשלה על ספסל הנאשמים, איך זה הולך להיראות? @almog_tamar מסבירה מה יכללו הדיונים, האם נתניהו צריך להתייצב וכמה זמן צפוי המשפט להימשך#חדשותהערב pic.twitter.com/HsAdeQCBy1
— כאן חדשות (@kann_news) February 23, 2021
עד התביעה הראשון, אילן ישועה, יתחיל להעיד ב-5 באפריל. כל עדות כזו עשויה להימשך ימים רבים. זו של ישועה צפויה להימשך גם שבועות. ההערכות הן שהמשפט יימשך לכל הפחות שנתיים, וסביר מאוד שאף יותר. שלושה דיונים יתקיימו בכל בשבוע, שש שעות וחצי בכל פעם. השופטים אמנם מתכוונים לנהל את המשפט במהירות וביעילות, ועדיין, זה לוקח זמן. כל עד מדינה צפוי להעיד במשך כמה שבועות, ובין הפרשות בוודאי יהיו הפסקות. וזה עוד מבלי שהזכרנו את אפשרות הערעור על פסק הדין שיינתן.
ראשונים יעידו עדי התביעה את העדות הראשית שלהם וישיבו לשאלות פתוחות מטעם התביעה. לאחר מכן יגיע תורם של הסניגורים לחקור חקירה נגדית. אז תוכל התביעה להשלים את העדות של כל עד בחקירה חוזרת משלה.
כתב האישום כולל יותר מ-300 עדי תביעה. אבל ההערכה היא שבסופו של דבר כמחציתם ייקראו לתת עדות בבית המשפט. ואלה רק עדי התביעה. הגנה, לעומת תביעה, אינה חייבת להודיע כעת מי העדים שתביא, אם תביא. על הנייר נאשם יכול שלא לקרוא לשום עד. נאשם גם לא חייב להעיד בעצמו – אבל זה עלול לחזק את הראיות נגדו. כמו שקרה במקרה של שולה זקן שבחרה שלא להעיד, והורשעה בעבירה שבה אולמרט זוכה לאחר שהעיד.
בסופו של דבר, האם בכל זאת ישנה אפשרות שהמשפט כלל לא יתקיים? לפי עקרונות שלטון החוק בדמוקרטיה הישראלית התשובה היא לא. האם בכל זאת ייעשה ניסיון לעצור את המשפט ולשנות את הכללים? זו כבר שאלה אחרת, אולי לפרשנים הפוליטיים.
