רע״ם של מנסור עבאס רצה לבד. זה אירוע משמעותי מכמה בחינות. למה?
סיבה ראשונה – על פי ניסיון העבר, הציבור הערבי לא אוהב פילוגים. כשיש פילוגים הוא מצביע פחות. על פי נתוני ההווה, הציבור הערבי לא באמת נוטה להצביע הפעם בהמוניו. ימי ה-15 מנדטים תלויים בהצבעת המונים. אם לא, הנציגות הערבית מתכרסמת, ל-12 מנדטים, או 11, או אולי פחות.
אם אתם רשומים לאתגר התחזית של המדד וכאן חדשות, כדאי לכם לחשוב מחדש גם על התחזית שלכם בהתאם. (אם אתם עוד לא רשומים, זה הזמן).
המדד: פוליטיקה, חברה, תרבות וזהות בישראל
ועוד: הפילוג משמעותי משום שהוא מלמד על תהליך משמעותי של שינוי בחברה הערבית. לפחות לקבוצות בתוכה יש עניין להפסיק להתקוטט עם השלטון, ולהתחיל להינות ממנעמי השלטון. עבאס יודע ממי הוא צריך ללמוד. הוא אומר את זה בפה מלא: החרדים. גם הוא יכול להיות לשון מאזניים. גם הוא יכול לקבל הרבה ממון (לא לכיסו כמובן, אלא למטרותיו הפוליטיות) תמורת תמיכה בקואליציה.
ועוד: הפילוג משמעותי משום שהוא מעלה במידה לא מבוטלת את הסיכוי שלישראל תהיה קואליציה אחרי הבחירות. רע״ם היא מפלגה שרצה כדי להשתתף, לא כדי לשבת בצד. תנו לה את מה שהיא מבקשת, והיא תיתן לכם אצבעות. היא יכולה לשבת בממשלה עם נתניהו או בלעדיו. היא יכולה לתמוך מבפנים או מבחוץ. היא יכולה לעשות את ההבדל בין 57 מנדטים – ואין קואליציה – לבין 61 מנדטים – ויש.
ביום שישי, לאחר סגירת הרשימות, עשינו כמה שינויים בנתוני המדד. הורדנו מפלגות (הישראלים, יעלון), הוספנו מפלגות (רע"ם). במדד הקואליציות שלנו שינינו קצת את ההרכבים. אתם יכולים להציץ בו ולראות איך בדיוק, ובין השאר תבחינו מיד בתוספת של רע"ם בכל השותפויות. מה זה אומר? נתחיל בעובדה שזה תלוי בכך שרע"ם תעבור את אחוז החסימה. שני הסקרים שנערכו מאז סגירת הרשימות (ערוצים 12 ו-13) לא מספקים תשובה ברורה האם זה יקרה. באחד רע״ם לא מופיעה. בשני היא עוברת. כלומר, כדי לקבל תמונה ברורה יותר צריך לחכות לעוד סקרים, רצוי כאלה שבוחנים במיוחד את מגזר המצביעים הערבי.
אם היא עוברת, המשמעות היא עוד מנדטים – לכולם. לא עוד ארבעה כמובן, כי אם רע"ם עולה מישהו צריך גם לרדת. אבל בגדול, העניין הוא די פשוט: כמו שנפתלי בנט יכול לתת את כל המנדטים שלו גם לקואליציה עם נתניהו וגם לקואליציה בלי נתניהו, ולכן צריך לספור אותו בשתי הקומבינציות, כך גם את מנסור עבאס. וזה גם מה שעשינו בגרף המצורף.
נסביר מה יש בו, קצת מורכב אבל לא נורא:
<> ממוצע של שלושת הסקרים האחרונים לפני כניסת רע״ם למרוץ, לעומת ממוצע השלושה ששניים מהם כבר כללו את רע"ם.
<> בטור של הממוצע העדכני, נתנו לרעם 4 מנדטים (למרות שרק בסקר אחד היא קיבלה מנדטים). את כל האחרים הורדנו בהתאם (כדי שבסוף נתכנס ל-120 מנדטים).
<> בשני הטורים הורדנו לאפס מפלגות שהממוצע שלהן מתחת ל-4 מנדטים (כלומר לא עוברות את אחוז החסימה). שוב, זה אילץ אותנו לחשב מחדש כך שנגיע ל-120 מנדטים.
<> ואז חישבנו קואליציות: אלה שלפני רע"ם. אלה שבתוספת רע"ם. כפי שאפשר לראות, למעט בקואליציה אחת, שנפגעת בגלל שרעם פוגעת במשותפת, כל האחרות עלו מהלפני לאחרי. כמובן, השינוי המשמעותי הוא העברה של קואליציית הימין-נתניהו מעל ל-60.
האם נתניהו, הימין והחרדים – כולל סמוטריץ׳ ובן גביר – ישבו עם עבאס? שאלה מעניינת. אפשר להעריך, שבמצב של או זה או קואליציית מרכז-שמאל, הם ישבו. ושימו לב שגם את קואליציית ״ברית האחים״, שבסיסה סער-בנט-לפיד, זה מקרב מאוד ל-60. הבעיה שלהם כרגע היא המנדטים האבודים של כחול לבן.
