אנחנו רואים בימים האחרונים לא מעט כותרות על עלייה בתחלואה הקשה בקרב ילדים. אני כמובן לא בא לזלזל בזה בכלל, רק רוצה לשים דברים בפרופורציות. דיברנו עם מומחים בנושא, ומכל מה ששמעתי עולה הדבר הבא: כרגע התחלואה אצל ילדים לא השתנתה מבחינת החומרה שלה.
מפני שהתחלואה באוכלוסייה הכללית גבוהה, בהתאמה עולה גם מספר הילדים שנדבקו במחלה באופן יותר קשה. זה לא שהווירוס פתאום תוקף ילדים באופן קשה, בניגוד למה שהיה קודם. מה שכן, זה לא בטוח יישאר ככה - וזו הסכנה האמיתית. לכן, אם אתם חושבים שכשיהיו מיליוני ישראלים מחוסנים בשתי מנות נוכל לפתוח את הכול, אז צר לי – אבל התשובה היא לא.
אנחנו נצטרך להמשיך ללכת עם מסכות ולהמשיך להקפיד על ריחוק חברתי. יש סיכוי מאוד סביר שמערכת החינוך תמשיך לפעול בצורה שהיא פועלת היום. למה? בגלל שלוש סיבות: דבר ראשון, גם אחרי החיסון, כל מחוסן עדיין חשוף לחלות במחלה ולחלות קשה, כיוון שהזריקה לא מגינה במאה אחוז.
דבר שני, מוטציות. הנגיף ממשיך להשתנות, וככל שיותר אנשים נדבקים - יש סיכוי יותר גבוה למוטציה אלימה. דבר שלישי הוא אוכלוסיית הילדים. אין לנו שום סיכוי להגיע לחסינות עדר כל עוד אנחנו לא מחסנים גם אותם. יותר מזה: אם כל הילדים, שהם האוכלוסייה הלא מחוסנת העיקרית, נמצאים ביחד באותו מקום לאורך זמן ממושך, אין להם שום סיכוי להגיע לחסינות עדר. אז באמת יכול להיות שמספרית נראה יותר ילדים חולים קשה. אני די בטוח שנסכים שאף אחד מאיתנו לא רוצה להגיע לזה.
אם כך, השורה התחתונה שלי היא כפולה: פרופורציות. כמו שציינתי, אין עכשיו התפרצות של תחלואת ילדים קשה – אבל אנחנו לא יודעים אם זה יישאר ככה. אז צר לי, אני לא רוצה לבאס, אבל אם היה לכם איזשהו דימוי שבאפריל פותחים הכול בסבבה... זה לא הולך לקרות. אנחנו נוכל לפתוח לאט-לאט, והקורונה תישאר איתנו עוד די הרבה זמן.
