אם הייתי שואל אתכם עד כמה מה שתצביעו בבחירות באמת משפיע לאן המדינה הולכת, מה הייתם עונים? בזמן שאתם חושבים, המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם היום את מדד הדמוקרטיה השנתי שלו והוא שאל בדיוק את השאלה הזו, עד כמה אתם חושבים שהקול שלכם משפיע. והתשובה היא שממש לא הרבה.
הם עשו את הבדיקה הזאת בקרב יהודים ובקרב חילונים, למשל, זה 50%. 50-50. תזרקו מטבע, אולי המצב ישתנה, אולי לא. בקרב דתיים מסורתיים המצב קצת יותר טוב ובקרב חרדים המצב מעולה. רוב מוחץ של החרדים בטוחים שהקול שלהם בבחירות סופר אפקטיבי. אבל האמת שזה לא הנתון היחיד שהעיף לי את המוח.
כל שנה המדד הזה כולל גם את מידת האמון של הציבור במוסדות השלטון. כל שנה אנחנו רגילים לכותרות ב-ynet שלציבור אין אמון בממשלה ובכנסת ובמפלגות. סבבה, גם השנה אף אחד לא מאמין לאף אחד. אבל תמיד-תמיד צה"ל היה במקום הראשון מבחינת האמון שהוא נהנה ממנו, לפחות בקרב יהודים. והנה, השנה, בשנת הקורונה, האמון של צה"ל נסדק לראשונה. מרמה של 90% הוא יורד ל-81%.
זה מלמד שאנחנו נכנסנו לקורונה במצב כלכלי יחסית טוב, אבל עם אמון מאוד מאוד שחוק במרבית מוסדות השלטון והאמון הזה רק הלך ונשחק. ובלי האמון הזה קשה לנהל את הקורונה ויהיה קשה גם להתאושש ממנה.
עכשיו כשאנחנו בקמפיין בחירות ורגע לפני ההתאוששות הכלכלית, אנחנו בצומת החלטות. האם אנחנו רוצים ללכת למקום הזה שהפוליטיקאים לוקחים אותנו? למקום של השיסוע והפילוג ולריב אחד עם השני, או שאנחנו רוצים ללכת למקום שבו אנחנו באמת בונים את האמון הזה מחדש? להחלטה שלנו תהיה השפעה גם על הכלכלה.
