שוב חוזר הניגון. אחרי שנים של ניסיון כושל לעשות סולחה בין פת"ח לחמאס ולהוביל לבחירות ברשות הפלסטינית - הצדדים, כך נראה, החליטו לנסות מודל חדש: תחילה בחירות, ורק אחר כך פיוס, אם בכלל. לא בדיוק מתכון מבטיח, אבל גם המודל ההפוך לא בדיוק רשם הצלחה מסחררת.
הפעם האחרונה שבה היו בחירות לנשיאות ברשות הפלסטינית הייתה ב-9 בינואר 2005, בעקבות צו נשיאותי שפורסם בנובמבר 2004, כמה ימים אחרי מות ערפאת. הפעם האחרונה שהיו בחירות לפרלמנט ברשות הייתה ב-25 בינואר 2006, שנה אחרי שפורסם צו נשיאותי על כך.
בבחירות לנשיאות אז, בינואר 2005, ניצח אבו מאזן, והחודש ימלאו לו 16 שנה בתפקיד ללא בחירות. בבחירות לפרלמנט בינואר 2006 ניצח חמאס (במספר המושבים, ולא במספר הקולות) ופת"ח – ששלט עד אז לבדו – התקשה לקבל את התוצאות.
למי ששכח, מלחמות רחוב ניצתו בעזה בין פת"ח לחמאס בשנים 2005-2004, שלהי האינתיפאדה השנייה. הן לא נפסקו ואולי אף התעצמו לאחר שחמאס ניצח בבחירות לפרלמנט ב-2006. בסופו של דבר, מאבקי הכוח האלה הסתיימו לטובת חמאס בקיץ 2007, כשהשתלט על רצועת עזה ושם קץ למונופול השליטה של פת"ח ברצועה, שנמשך יותר מעשור. מאז חמאס שולט בעזה, ואילו פת"ח בגדה. בעקבות השתלטות חמאס על הרצועה, הפרלמנט הפלסטיני, שנבחר שנה וחצי קודם לכן, הפסיק בפועל לתפקד, עד שפוזר סופית בידי אבו מאזן בדצמבר 2018. מאז ועד היום אין פרלמנט פלסטיני.
והנה, בימים האחרונים דווח בסוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית "וופא" כי בעשרת הימים הקרובים עשוי אבו מאזן לפרסם צו נשיאותי שיורה על בחירות חדשות ברשות. אישית, אני מתקשה לראות בחירות כל עוד אבו מאזן יושב על כיסאו, אבל אולי אתבדה. גם אם ייצא צו בעשרת הימים הקרובים, יש יותר סיכוי שהדרך תשתבש ולא יהיו בחירות, כל עוד אבו מאזן בתמונה. הוא לא לבד בסיפור הזה, יש אנשים מאוד קרובים אליו שפחות מעוניינים בבחירות. ועדיין, אין זה מתפקידנו להתנבא.
בחירות שנולדו בחטא
איך שאלת הבחירות ברשות הפלסטינית חזרה לחיינו? בקיץ האחרון מונה ג'יבריל רג'וב בידי אבו מאזן לגשש אצל חמאס על אפשרות לבחירות, על רקע כוונת הסיפוח הישראלית והפניית העורף לפלסטינים מצד חלק ממדינות ערב - שהעדיפו התקדמות לעבר נורמליזציה גלויה עם ישראל על פני הרומן שבארון. רג'וב נפגש עם הנהגת חמאס בחוץ לארץ והגיע להסכמות. אחר כך הנהגת חמאס בעזה הטילה וטו והשיח בין הצדדים התפוצץ על שולחן המשא ומתן בקהיר. עד שבשבוע שעבר, מנהיג חמאס איסמעיל הנייה יזם התגמשות והודיע שארגון הטרור מוכן לתנאי של אבו מאזן: בחירות בשלבים ולא ביום אחד.
מה זאת אומרת בחירות בשלבים? במקום שיהיו בחירות ביום אחד גם לפרלמנט הפלסטיני, גם לנשיאות הפלסטינית וגם לאש"ף, כפי שחמאס רצה - הן יהיו בפעימות, כמו שפת"ח רצה. מה שאומר שקודם כל יתקיימו בחירות לפרלמנט, אחר כך בחירות לנשיאות, ורק בשלב השלישי והאחרון – בחירות לאש"ף. כרגע בתיאוריה, כמובן.
הצדדים הסכימו שהפעימה הראשונה תהיה בחירות לפרלמנט הפלסטיני, של 132 מושביו, ושכל שלוש הפעימות יושלמו בתוך חצי שנה מרגע פרסום הצו הנשיאותי של אבו מאזן. כלומר, אבו מאזן צריך לפרסם צו המפרט את מועדי הבחירות לשלושת המוסדות.
חמאס יריץ מועמד לנשיאות?
נתחיל מהסוף - הבחירות לאש"ף. לא בכדי הן הוגדרו כפעימה האחרונה. זו אולי השאיפה היומרנית ביותר מצד פת"ח וחמאס והאתגר המסובך ביותר. חמאס מאוד רוצה את הבחירות האלה כדי להשתלב באש"ף, שחתום על הסכם שלום עם ישראל, ובהדרגה לשנות אותו מבפנים. בחירות לאש"ף יש לקיים לא רק בעזה ובגדה, אלא גם בקרב הפזורה הפלסטינית בחוץ לארץ. חמאס מאמין ששם, בפזורה, הוא זוכה לתמיכה רבה יותר מזו של פת"ח ובפער גדול. אש"ף הוא הנציג הלגיטימי הבלעדי של העם הפלסטיני, ומי שמחזיק בו שולט בכל הקופה. בקופה הזו יש מעמד, לגיטימציה, השפעה וגם הרבה מאוד כסף.
באשר לבחירות לנשיאות, אם יהיו, יש בפת"ח מי שמאמין שחמאס לא מתכוון להריץ מועמד. הם מאמינים שחמאס לא מעוניין לסרבל את המציאות הפלסטינית, להעמיד איש חמאס בראש ולשלם את מחיר ההשתנות שנדרשת מהארגון במקרה כזה. על פי סקרים אחרונים, איסמעיל הנייה, למשל, מנצח את אבו מאזן בבחירות לנשיאות. אך אם מחר איש חמאס יעמוד בראש הרשות הפלסטינית, העולם עלול להפסיק להכיר ברשות, לעבוד איתה ולתמוך בה. בכל זאת מדובר בארגון שעדיין נתפס בעולם כארגון טרור.
יכול לנצח את אבו מאזן, אבל האם הוא מוכן לשאת במחיר של עמידה בראש אש"ף? אסמעאיל הנייה (צילום: חסן ג'די, פלאש 90)
ברמאללה יש הטוענים כי חמאס הודיע לג'יבריל רג'וב שהוא לא מתכוון להריץ מועמד מטעמו בבחירות לנשיאות, וזה מה שריכך לכאורה את אבו מאזן ללכת על בחירות. הוא יודע שמעמדו לא בסכנה. אבל יש אבל גדול. ראשית, חמאס לא פרסם עמדה פומבית בנושא, ובשיחה עם מקור בחמאס, הסוגייה הזו עדיין לא הוכרעה בתוך הארגון. שנית, אין ערובה לכך שחמאס לא יריץ מועמד עצמאי שאינו פעיל מובהק שלו, אלא טכנוקרט כזה, שחמאס רק תומך בו, ואם ייבחר - ישמש כבובה.
שאלה נוספת שעולה בהקשר הבחירות לנשיאות היא האם מרוואן ברגותי יתמודד נגד אבו מאזן או שיצטרף אליו לאותה הרשימה? ברגותי, השפוט לחמישה מאסרי עולם וכלוא בישראל, הוא כוכב הסקרים הפלסטיניים כבר עשור וחצי. בכל סקר הוא מנצח גם אבו מאזן וגם את איסמעיל הנייה, ביחד ובנפרד. עוד לא ברור מה ברגותי החליט לעשות. בסביבתו של מוחמד דחלאן למשל, היו רוצים לראות את ברגותי מקים רשימה אחת עם אנשי דחלאן ואנשי פת"ח שאינם מרוצים מאבו מאזן – רשימה שתתמודד מול המפלגה של אבו מאזן בבחירות לפרלמנט ולנשיאות. אבל למה לו לברגותי לוותר על מפלגה קיימת כמו פת"ח, עם משקל כה גדול בציבוריות הפלסטינית, בטח ובטח אם ישריינו אותו בראש הרשימה כפי שנשמעים פה ושם קולות ברמאללה? לזה אין תשובה.
בחירות UNDER CONTROL
באשר לבחירות לפרלמנט הפלסטיני, שאמורות כאמור להיות הפעימה הראשונה בהליך הבחירות שיתפרש על חצי שנה, מדובר בהחייאה מחדש של הפרלמנט המפוזר. אגב, לא מעט סבורים שאבו מאזן חותר לבחירות בדיוק מהסיבה הזו: כדי לחדש את הלגיטימציה שלו ברחוב הפלסטיני – הן באמצעות בחירות לפרלמנט והן באמצעות בחירות לנשיאות. הבעיה היא שאבו מאזן לא כל כך פופולארי בגדה. בסקרים של השנים האחרונות עלה כי שני שלישים מהנשאלים קוראים לו בקביעות לפרוש וללכת הביתה. אז איך יחדש את הלגיטימציה באמצעות בחירות? האם זה אומר "לבשל" את תוצאות הבחירות מראש?
ברמאללה יש מי שמכנה זאת "בחירות נשלטות". כלומר, בחירות שתהיינה מבוססות על הסכמות מוקדמות בין פת"ח לחמאס ויבטיחו את המשך שלטונו ללא עוררין של אבו מאזן ואת ופת"ח ברשות הפלסטינית, בממשלה, ואולי אפילו בפרלמנט, שנכון להיום אמור להיות מורכב מ-132 צירים.
שלושת התרחישים האפשריים כרגע לגבי בחירות לפרלמנט:
1. פת"ח וחמאס יקימו רשימה משותפת שתורכב מ-132 צירים - 30-40% מהם אנשי חמאס, 30-40% אנשי פת"ח, והשאר טכנוקרטים או עצמאים בחלוקה כזו או אחרת
2. פת"ח תרוץ ברשימה אחת עם כל ארגוני השמאל החברים איתו באש"ף, ומנגד, חמאס יעמיד רשימה משלו
3. פת"ח תרוץ ברשימה נפרדת, חמאס ברשימה נפרדת ושאר פלגי אש"ף ברשימה משלהם. אולי אפילו תהיה רשימת עצמאים בנוסף
בתרחיש הראשון אפשר אולי לראות איך ניתן להבטיח את המשך שלטון פת"ח ולבצר את שלטון אבו מאזן בן ה-85. אולי כך גם בתרחיש השני. בתרחיש השלישי קשה יותר לראות כך את הדברים, משום שזהו קרב פתוח. אלא אם כן חמאס יקבל החלטה מודעת שהוא לא מעוניין "לכבוש" את הפרלמנט הפלסטיני ומראש יריץ רשימה של 40 מועמדים למשל, כך שלא יהיה לו סיכוי לרוב.
הדרך לגן עדן רצופה כוונות רעות
האם חמאס, בעקבות ניסיון לא טוב של 13 שנות שליטה בעזה, יחליט לוותר על התענוג של עמידה בראש הפירמידה ויציב מראש יעדים צנועים יותר? הרי עם השלטון באה האחריות, ובחמאס אכן התקיימו דיונים בשנים האחרונות בשאלה אם הניצחון בבחירות לפרלמנט הפלסטיני אי שם ב-2006 הטיב עם חמאס או לא. האם השאלה הזו הוכרעה בתוך חמאס? לא ידוע. אם ארגון הטרור אכן יכריע שהוא מעוניין להגביל עצמו במשחק הפוליטי, הדבר עשוי להקל על אבו מאזן להמשיך איתו עד הסוף לעבר בחירות.
כוכב הסקרים הפלסטיניים כבר עשור וחצי. מרוואן ברגותי (צילום: פלאש 90)
בהנחה שהולכים למשחק פתוח, האם תוצאות הבחירות אכן יכולות לשנות משהו? נניח שיש בחירות לפרלמנט ושוב חמאס יזכה ברוב – האם פת"ח תיתן לו שוב דריסת רגל בגדה ושליטה בפרלמנט? ולהיפך: אם פת"ח תזכה ברוב בבחירות לפרלמנט – חמאס יכבד את התוצאות בעזה?
יש מי שסבור שבמקרה כזה, שבו שני הצדדים נכנסים למגרש הבחירות בלי הגבלות, לא משנה מה תהיינה תוצאות הבחירות – זה לא ישנה את המציאות בשטח ואולי אף יתרום להנצחת הפילוג בין פת"ח לחמאס. פה החטא הקדמון יהיה ההחלטה להקדים את הבחירות לפיוס, במקום ללכת לבחירות מתוך פיוס.
לצד כל השאלות האלו, יש גם המון שאלות טכניות. מי יפקח על הבחירות ומי יערוב להליך בחירות נקי ושקוף? אם משטרת חמאס תעמוד בכניסה לקלפיות בעזה, הרשות תטען שהיו זיופים. ולהיפך, חמאס יטען לאותו הדבר בגדה, שם אין לו יכולת לפקח על בחירות. איזה בית משפט ישמש בורר במקרה של טענות לזיופים? בית משפט במערכת המשפט שהקים חמאס בעזה, או בית משפט במערכת של אבו מאזן? גם אם יהיה בית משפט אחד מוסכם על שני הצדדים, האם יהיה מועמד עצמאי שישמש את לשון המאזניים? זהו רק קצה קצהו של האתגר.
המון בעיות על הפרק וכך גם שאלות פתוחות שרלוונטיות לשלבים מתקדמים בהרבה: תשלום משכורות לאנשי פרלמנט מחמאס, חלוקת העוגה השלטונית בין פת"ח לחמאס, מה יעלה בגורל הזרוע הצבאית של חמאס? האם במנגנוני הביטחון הפלסטיניים, שנמצאים בקשרים עם שב"כ, CIA ושירותי ביון אחרים בעולם יכולים לשלב בתוכם אנשי ארגון טרור? האם חמאס יוותר על השליטה ברצועת עזה? האם ישראל תסכים שחמאס יקבל על מגש של כסף דריסת רגל בגדה? והאם הרשות, פת"ח ואבו מאזן יסכימו לכך? מה תהיה עמדת העולם והממשל החדש בארה"ב? והאם ישראל תאפשר בחירות בירושלים?
בשורה התחתונה, בתוך עשרה ימים עשוי להתפרסם צו נשיאותי שיורה על בחירות חדשות בגדה. אך כלל לא בטוח שייצא צו כזה, וגם אם כן, הוא כשלעצמו אינו ערובה לבחירות בפועל. אומרים שהדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. במקרה של ניסיונות הפיוס הכושלים בין פת"ח לחמאס, אפשר לומר שהדרך לגן עדן רצופה כוונות רעות. אני כבר עכשיו מרגיש שכל הטור הזה נכתב לשווא. מי יודע, אולי הפעם אתבדה.
