כמו להבדיל בין פפסי לקוקה קולה: למה כל המפלגות נראות אותו דבר?

‫הפוליטיקה שלנו נהייתה כל כך ‫גנרית, שאני מוכן להתערב שאם אביא לכם חלק ממצע ‫של אחת המפלגות בתחום החינוך - לא תצליחו לזהות ‫באיזו מפלגה מדובר‫. מוכנים? הנה: ‫"השקעה בחינוך היא השקעה לטווח ארוך. ‫השקעה בחינוך היא מחולל הצמיחה ‫הגדול והמשמעותי ביותר. ‫הזנחת החינוך היא מחולל העוני העיקרי". של איזו מפלגה זה? ‫יש איזושהי דרך לזהות ‫אם זו התקווה החדשה, יש עתיד ‫או כחול לבן? או אולי כולנו של כחלון? אולי הליכוד? אולי העבודה? מי יודע?

האמת היא שממש קשה לדעת, ‫כי הפוליטיקה שלנו נהייתה כל כך גנרית, שלא ברור בכלל מה ההבדל ‫בין מפלגות כמו כחול לבן ויש עתיד. ‫גם השמות של המפלגות נהיו ‫כל כך גנריים וחסרי משמעות. ‫"כחול לבן", "התקווה החדשה", "יש עתיד", "כולנו", ‫"התנועה" - ‫מה זה, מחולל שמות אוטומטי?

‫ככל שהפוליטיקה שלנו נהיית גנרית יותר, ‫כך כל השיח הציבורי נהיה ‫מטומטם יותר ורדוד יותר. ‫אם הייתי עושה לכם מבחן טעימה עיוור ו‫נותן לכם לשתות קוקה קולה ופפסי. ‫יכול להיות שהייתם בוחרים ‫את המותג שאתם לא קונים בדרך כלל. ‫אבל ברגע שפותחים את העיניים, ‫ברגע ששמים את המותג שם, ‫כל מה שיש לכם בראש על המותג הזה ‫גורם לכם לקנות אותו.

‫והאמת, אנחנו אלה שצריכים ‫לעשות את מבחן הטעימה העיוור הזה. ‫לעצום רגע את העיניים, לזרוק ‫את כל השמות הגנריים האלה ושמות ראשי המפלגות הצידה, ‫ולהסתכל על מה שהם אשכרה מציעים ‫מעבר לסיסמאות הגנריות. ‫מה אתם מציעים לנו? איך יוצאים מהמשבר הכלכלי? ‫מה מתחיל קודם, מה קורה אחר כך? ‫מאיפה אתם מביאים את הכסף? ‫למי אתם נותנים את הכסף? ‫איך אתם מתירים את הפלונטרים ‫הפוליטיים שצריך להתיר ‫בשביל לעשות את הצעדים האלה? ‫לא סיסמאות נבובות וריקות. ככה, אם אנחנו נבקש מהם ‫שיתייחסו אלינו ברצינות - ‫יש סיכוי שיתייחסו אלינו ברצינות.

הקטע שהבאתי בהתחלה? ‫הוא בכלל היה של כולנו, ‫מפלגה שלא קיימת יותר. ‫אבל הכול מרגיש כל כך אותו דבר, ‫כל כך תפל. ‫וזה בדיוק העניין. ‫בשורה התחתונה זו אחריות שלנו - ‫נדרוש פוליטיקה איכותית, ‫יש סיכוי שנקבל אחת. ‫אם לא נדרוש, נקבל פוליטיקה גנרית, ‫בלי שום טעם.