אתמול הודיעה פייסבוק כי היא מעדכנת את המדיניות שלה ומעתה תאסור כל פרסום של תוכן שמכחיש שואה או מסלף את ההיסטוריה בהקשר הזה. מארק צוקרברג אף הוסיף ואמר: "במשך שנים רבות עבדנו עם קהילות ברחבי העולם כדי לעזור לנו להבין כיצד השנאה, כולל האנטישמיות, באה לידי ביטוי ברשת".
וואלה. מהלך יפה. אכן סיבה לשמוח. אלא שאז נזכרנו בכמה עניינים שקצת קלקלו לנו את השמחה - בכל הדברים שפייסבוק לא עושה כדי להילחם בתופעות מסוכנות שמתרחשות בחסותה. ומי שהזכיר לנו אותם הם עובדי פייסבוק בעצמם.
מנתחת מידע התפטרה מפייסבוק בחודש שעבר ופרסמה מסמך בן 6,000 מילים ובו היא מתארת איך החברה ממשיכה לאפשר לגורמים רבי כוח להסית ולהפיץ מידע כוזב, מה שגורם לפגיעה בזכויות אדם, בדמוקרטיה ובבחירות חופשיות במדינות רבות בעולם. האישה הזו, סופי זאנג, כתבה שהיא חשה שיש לה דם על הידיים.
זאנג לא לבד. כמה ימים קודם לכן עזב את פייסבוק מהנדס תוכנה. הוא סיפר כי החליט להתפטר כי לא יכול היה להמשיך ולהיות שותף למעשים של פייסבוק אותם תיאר כעשיית רווח מהפצת שנאה, באמצעות ההתעלמות או טיפול לוקה בתוכן מסית ושקרי שעולה בדפי הרשת.
צוקרברג נמצא בלחץ
הסרט החדש של נטפליקס "המלכודת הדיגיטלית", שחושף את הצדדים האפלים של חברות הטכנולוגיה הגדולות, פוגע מאוד בדימוי של פייסבוק. דוח חדש של הסנאט מותח על החברה ביקורת קטלנית. ורגע לפני הבחירות הקרובות בארצות הברית, כולם נזכרים איך אפשרה פייסבוק התערבות זרה בבחירות הקודמות.
אז בחברה חיפשו ומצאו כנראה מהלך שיצייר עכשיו את פייסבוק באור חיובי. להודיע לפתע אחרי כל כך הרבה שנים על הורדת תוכן של הכחשת שואה זה חשוב וטוב. אבל זו הטיפה בים. כשצוקרברג יחליט יום אחד לשלם מחיר ולמנוע את הררי הפצת השנאה והפגיעה בדמוקרטיה, המתבצעות תחת חסותו מידי יום - אז נדע שפייסבוק באמת החליטה לשנות כיוון. ואז גם נמחא לו כפיים מכל הלב. לא עכשיו.
