ההתפטרות של מנכ״לית משרד האוצר קרן טרנר לא עוררה דרמה ציבורית גדולה כפי שעוררה ההתפטרות של ראש אגף התקציבים שאול מרידור לפני חודש וחצי. אולי זה בגלל שרף ההתרגשות שלנו עלה - כמה כבר אפשר להתרגש כשיש כל כך הרבה התפטרויות - ואולי זה בגלל שטרנר בחרה שלא לעשות מזה דרמה גדולה כמו מרידור, שסיים את הקריירה שלו במגזר הציבורי במכתב חריף ומאשים. אבל למרות זאת, ההתפטרות של טרנר היא דרמה של ממש.
טלטלה באוצר | במשרד האוצר אומרים שהרקע להתפטרות קרן טרנר הוא ההתעלמות מגורמי המקצוע במשרד. מקורב לטרנר אמר לכאן חדשות כי הגורם המשפיע ביותר באוצר הוא פרופ' אבי שמחון ממשרד רה"מ@amsterdamski2 #חדשותהערב pic.twitter.com/7wOBUGrI8m
— כאן חדשות (@kann_news) October 11, 2020
קרן טרנר עזבה את תפקידה בתוך חצי שנה בסך הכול כי היא הבינה שאין בה שום צורך כמנכ״לית משרד האוצר. היא לא מיוחדת בזה. בעת הזאת הפוליטיקאים פשוט החליטו שאין צורך בפקידות מקצועית. תחת זאת הפוליטיקאים - ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו - החליטו שיש צורך ביסמנים. אומרי הן שפשוט יעשו מה שהם אומרים, וזהו. בלי חשיבה עצמאית, בלי ביקורת, בלי עובדות, בלי ניתוחי אלטרנטיבות, בלי חישובי עלות תועלת. נעשה ונשמע, גרסת המגזר הציבורי.
האמת היא שהתובנה הזו צפה זמן קצר אחרי המינוי של טרנר, כשראש הממשלה ובני משפחתו ושלוחיהם בפוליטיקה ובמקומות אחרים התחילו להשתלח באופן בוטה בראש אגף התקציבים דאז מרידור. טרנר יצאה להגנתו של מרידור, וחטפה על כך נזיפה משר האוצר שמינה אותה, ישראל כ״ץ, איתו עבדה שנים במשרד האוצר. האסימון שמשהו דפוק פה נפל אז, אבל היא חיכתה וניסתה לשנות דברים. עד מהרה הבינה שהיא אינה רלוונטית. שהיא אינה חלק מתהליכי קבלת ההחלטות, משום שאין תהליכי קבלת החלטות. לא מקצועיים בכל אופן.
מה יש? יש שליפות מן המותן. השולף העיקרי והפקיד הכלכלי המשפיע ביותר הוא יועצו הכלכלי הבכיר של ראש הממשלה פרופסור אבי שמחון. הוא לוחש על אוזנו, הוא אומר את מה שנתניהו רוצה לשמוע, משנה את דעתו בהתאם לנסיבות, ואפשר לעבוד איתו. הוא אמנם לא נושא בשום אחריות כלכלית רשמית לעתידה של כלכלת ישראל, לקופה הציבורית או משהו מהסוג הזה, אבל הוא סמוך על שולחנו של ראש הממשלה והוא זה שנותן את הטון. אלה לא תהליכי עבודה מסודרים, אבל זה מה יש. ההתפטרות של טרנר מהדהדת בדיוק את זה - שהגענו לנקודה שבה הכול שבור.
ההתפטרות הזאת של טרנר היא עוד איקס על החגורה של ראש הממשלה. במשך שנים נתניהו פועל באופן עקבי להחלשת המגזר הציבורי לישראל. הוא מסית נגדו, הוא מסרס אותו, הוא מקטין אותו, הוא פועל ללא הרף לקדם אנשים בלתי מוכשרים (באופן מילולי, כאלה שהכשרתם אחרת) לתפקידים בכירים רק משום שהם יהיו נוחים לו, הוא פועל להפחיד, לסמן כשמאלנים ואויבי העם ולדכא את פקידי הציבור הבכירים. זה מתחיל בפרקליטות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה ונגמר בראש אגף התקציבים ומנכ"לית משרד האוצר. לאחרונה אף האשים את הכלכלנית הראשית באוצר שהיא בודה מספרים מליבה.
נתניהו רוצה מגזר ציבורי חלש. הוא יודע שהתוצאה היא שהטובים ביותר לא יבואו למגזר הציבורי, משום שהטובים ביותר לא יהיו מוכנים לוותר על עקרונותיהם המקצועיים רק למען השבעת רצונו של הדרג הפוליטי. מי שנפגע מהחלשת וסירוס המגזר הציבורי הוא הציבור.
אין כאן שום עניין אידאולוגי. אין שום פערים אידאולוגיים כלכליים בין ראש אגף התקציבים לשעבר מרידור או המנכ"לית לשעבר טרנר לבין ראש הממשלה נתניהו והשר כ"ץ. הפערים היחידים שיש כאן הם פערי תפיסה על מי אמור לשרת את מי - האם הממשלה אמורה לשרת את העם, או האם העם אמור לשרת את הממשלה. ההתפטרות של טרנר משדרת מסר ברור מאוד - הממשלה הפסיקה לשרת את העם הישראלי. הממשלה כולה מתנהלת אך ורק לפי הצרכים האישיים והפוליטיים של אדם אחד - בנימין נתניהו. זה המסר המהדהד מההתפטרות של טרנר היום. למה הגענו שאפילו זה כבר לא מזיז לאף אחד.
