בימי סגר, או ביום הכיפורים קל לראות איך זיהום האוויר יורד בצורה חדה. ככה זה כשכולם בבית, אבל מתברר שאפקט קורונה עובד גם בימים בלי סגר. אפשר לראות צניחה מטה בזיהום האוויר.
נתונים חדשים מראים איך בחודשים יוני, יולי ואוגוסט, יש הפחתה שמגיעה עד ל-30% בזיהום, בהשוואה לממוצע בארבע השנים האחרונות. הציבו תחנות הניטור ברחבי הארץ (ירושלים, בני ברק ראשון לציון, תל אביב, פתח תקווה, חיפה) ומה שנבדק הוא חנקן דו חמצני. כזה שנוצר מפעילות אנושית כמו תחבורה.
אז למה זה קורה? גם בגלל פחות טיסות, גם בגלל שבכלל פחות יוצאים מהבית. אבל יש עוד הסבר: עברנו בישראל יותר ויותר למודל של עבודה מהבית.
בעצם, מאמצע חודש מארס השנה אנחנו עדים לניסוי לא מבוקר. המשק עבר לעבודה מרחוק. לפי דוח של ועדת מומחים מהאגודה הישראלית לאקולוגיה וסביבה, קרה פה שינוי מעניין. לפני עידן קורונה מעסיקים חששו מעבודה מרחוק. בגלל הקושי לפקח על העובדים, בגלל שאולי הם לא יהיו פרודוקטיביים. אבל הנה, עבודה מהבית הפכה לעובדה בשטח. הפיקוח התחיל להיות דיגיטלי. ישיבות עברו לזום.
חוץ מהעובדה שזה צמצם את התנועה בכבישים, לעבודה מהבית יש תרומה גם לכלכלה. לפי חישוב שנעשה לפני שנתיים, הרבה לפני שידענו לאיית קורונה, נמצא שאם יאפשרו לחלק מעובדי שירות המדינה לעבוד חלק קטן מהשעות בבית – זה יוביל לחיסכון של 80 מיליון שקלים בשנה. לפי החישוב הזה, שנעשה עבור המשרד להגנת הסביבה, התועלת שתצמח למשק תגיע עד ל-850 מיליון שקלים בשנה. ופחות זיהום אוויר אומר גם פחות מחלות כתוצאה ממנו.
אז הקורונה דחפה אותנו לעבודה מהבית, אבל בהנחה שכל זה ייגמר מתישהו, וכשהילדים יחזרו למערכת החינוך ונוכל לעבוד מהבית, המסקנה היא שעבודה מהבית היא הכרחית. אם נתמיד בה, היא יכולה לעשות לבריאות שלנו ולכדור הארץ שלנו – רק טוב.
