מה שמעיף לי באמת את המוח בסגר המאוד מאוד חמור שאנחנו הולכים אליו זה שכל דמויות המפתח הבכירות - גמזו, גרוטו - בעולם הבריאות אומרים שלא צריך אותו. כן, את התחלואה צריך לעצור. כן, זה אומר שצריך לבטל הרבה מאוד חלקים מהפעילות שלנו, אבל לא את מקומות העבודה, לא את המפעלים, לא את המשרדים. לא שם נמצא הסיכון הבריאותי הגדול.
אני רוצה לעצור את התפשטות הנגיף. אני מבין שצריך לסגור חלקים גדולים מהמשק אבל לא הכול! זה רק מעיד עד כמה ההנהגה שלנו פשוט אימפוטנטית ולא מצליחה לעשות את מה שהיא באמת צריכה לעשות. יש חלקים שאתם צריכים לסגור: תפילות, הפגנות, התקהלויות, כי זה מה שאומרים אנשי המקצוע? אז תסגרו את זה! זה קשה וזה מסובך? ואללה, אתם רציתם להיות האנשים שמנהלים אותנו אז תעשו את זה בבקשה.
וזה בדיוק כמו הסיפור הזה של המענק לכל אזרח. אני לא חשבתי שצריך לשפוך כסף על כל אזרח, בדיוק מאותה סיבה. אלה בעצם שני צדדים של אותו מטבע. אל תענישו את כולם אם לא צריך ואל תחלקו כסף לכולם אם לא צריך. תסגרו את מה שצריך ותפצו את מי שצריך. אם אתם מסוגלים לעשות רק אחת או אפס עדיף שתתפטרו ונביא אנשים אחרים.
