אירוע מכונן. אי אפשר להתייחס אחרת לפיצוץ האדיר בנמל ביירות, שהחל כפיצוץ במחסן זיקוקים, לפי גורמי ביטחון במדינה, והפך לפיצוץ של אלפי טונות של אמוניה במחסן שהוזנח מ-2014. מראות יוצאי דופן שהזכירו לאנשים אסונות כמו הטלת פצצות האטום בהירושימה ונגסאקי.
מעבר לגודל האסון, אלפי הנפגעים והנזקים האדירים לתשתיות בביירות ובסביבתה, מדובר באירוע דרמטי מבחינת ארץ הארזים, שכן הוא מגיע באחת התקופות הכי קשות בתולדות לבנון, בעיקר במישור הכלכלי.
"הרגשתי שהמכונית קופצת, היו מאות פצועים": אזרח לבנוני בעדות מהאסון בביירות#חדשותהלילה pic.twitter.com/DHuI1BFdES
— כאן חדשות (@kann_news) August 4, 2020
זו תקופה שבה כל לבנוני חש שהוא נמצא על פי תהום. הקריסה הפיננסית כבר נמצאת מול העיניים והמדינה על סף פשיטת רגל. בעת האחרונה אין חשמל סדיר וגם לא דלק. הקורונה בעלייה חדה מבחינת המספרים, הכעס על השלטון בשיאו והשסע הפנימי רק מתרחב. אם זה לא מספיק, לבנון מבודדת יותר מאי פעם. מי שכונתה בעבר "השווייץ של המזרח התיכון" כבר לא ממש רצויה, לא רק אצל המערב וארצות הברית, אלא אפילו אצל מדינות ערב - בדגש על מדינות המפרץ.
קריסה כלכלית, קורונה בעלייה, המתיחות בגבול ועכשיו הפיצוץ בנמל: @kaisos1987 מסביר על הכאוס בלבנון#חדשותהלילה pic.twitter.com/TrfzM6cnt1
— כאן חדשות (@kann_news) August 4, 2020
את הסיבה לכך אפשר למצוא ברובע הדאחייה של ביירות, ההתנהלות של חיזבאללה כבעל הבית והסנקציות הכלכליות שמוטלות עליו בגלל פעילות הטרור שלו בלבנון ובאזור. רק בעת האחרונה ראינו כיצד חסן נסראללה גורר את לבנון להסלמה בגבול בגלל פעיל שלו שנהרג בסוריה.
האירוע הנוכחי בנמל ביירות הוא פנימי. גם בישראל וגם בחיזבאללה מסכימים על כך באופן נדיר. ישראל אף הגדילה לעשות והציעה סיוע הומניטרי למדינה שנחשבת לאחת מאויבותיה המרות באזור בשנים האחרונות.
השאלה הגדולה היא האם יתברר שאותו מחסן שהתפוצץ קשור איכשהו למאגרי הנשק של חיזבאללה. לאור גודל האסון יהיה קשה לשלטונות לנקות את זה מתחת לשולחן, ואם אכן יתברר שכך הדבר, סוגיית הנשק של חיזבאללה תצוף על פני השטח במלוא העוצמה - מה שעלול להציב את נסראללה בעמדה לא פשוטה במישור הפנימי.
הפינוי פצועים ממקום הפיצוץ בנמל ביירות. מסרי האחדות נשמעים היטב בצל האסון שאת ממדיו קשה לאמוד (צילום: אי-פי)
נסראללה דחה את הנאום שלו שהיה צפוי היום, נאום שכולם חיכו לו בצל המתיחות הביטחונית והתגובה שארגונו מבטיח נגד ישראל על הרג הפעיל בסוריה לפני שבועיים. תגובה בזמן אסון לאומי, שצפוי להעסיק את המדינה בטווח הקרוב והרחוק לעין, היא לא דבר רצוי ועל כן האסון יקשה על נסראללה להשביע את יצר הנקמה שלו.
בנוסף לכך, ביום שישי צפוי גזר הדין של בית הדין הבין לאומי בפרשת רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי, שארבעה מאנשי חיזבאללה מואשמים בו. עוד גפרור למדורה המשתוללת ממילא, ואירוע נוסף שצפוי לפלג את הלבנונים.
סחררת האירועים בארץ הארזים מציבה את אותה בצומת דרכים - האם היא תלך לאבדון מוחלט, כאוס ואולי מלחמת אזרחים נוספת, או שתהיה כאן תחייה מחדש ופתאום כל המחנות שכה עוינים אחד לשני יתאחדו?
היום המסרים של אחדות נשמעים היטב בצל האסון שאת ממדיו קשה לאמוד. אך במדינה כה שסועה ומפולגת, שארגון טרור בעל אידיאולוגיה סדורה וקיצונית ממשיך להכתיב בה את הקצב, הגאולה לא נראית קרובה. התהום קצת יותר.
