בשבוע שעבר דיברנו על חקירות אפידמיולוגיות ואיך חסרים אנשים במערך הזה. כתבו לי שלושה אנשים שונים שאשכרה ניסו להצטרף למערך הזה וזה לא כל כך הלך להם. אחד מהם, סיני, כתב לי: "נכנסתי לאתר של ג'ונס הופקינס, עשיתי את הקורס המקוון, שש שעות, קיבלתי תעודה, אני יכול לעשות עכשיו חקירות אפידמיולוגיות".
"התקשרתי למשרד הבריאות", המשיך האיש וסיפר, "ואמרתי להם, 'חבר'ה, איפה חותמים, איפה עושים?' אמרו לי, 'רגע, לא כל כך מהר. קודם כל צריך לגייס אתכם, אבל זה קורה דרך חברת כוח אדם חיצונית וזה תהליך ארוך". הלכתם פעם דרך חברת כוח אדם? בניתם פעם כזה גשר ממרשמלו ופסטה? אחלה. אחרי זה צריך לעבור סיווג כי זה חומר בריאותי, פרט רגיש של אנשים. אחרי כל זה אתה צריך להגיע פיזית אלינו לעבור הכשרה, כי ג'ונס הופקינס לא מספיק וכל אחות אפידמיולוגית יכולה להכשיר רק בין חמישה לשישה אנשים. אז נוצר פה צוואר בקבוק. וגם אז, בסוף, זה לקחת ניירות ולהקליד אותם כי שום דבר בסיפור הזה לא דיגיטלי.
בקיצור, במשרד הבריאות דווקא רוצים להגדיל את המערך האפידמיולוגי, אבל כרגיל, הכול נתקל בחומות האלה של המגזר הציבורי, בבירוקרטיה, ב"בואו נעשה את זה דרך חברת כוח אדם", "בואו שזה ייקח לנו עוד מאה שנה". או כמו שאומרים אצלנו, נתראה בגל השלישי.
