משרד האוצר מנסה לגבש בימים אלה את תוכנית הסיוע הכלכלית הנוספת, זו שתהיה לחצי השנה הקרובה, אבל במקביל הם מקדישים גם המון תשומת לב לחוק ההסדרים - הרפורמות הכלכליות שבאות יחד עם התקציב. ואני חושב שזאת טעות. כי בסוף אלה אנשים ששעות הערות שלהם מוגבלות, ויש להם כמות סופית של שעות ביממה שהם יכולים לעבוד על משהו, וכל מה שהם צריכים לעשות כרגע, לדעתי, הוא להתמקד אך ורק במשבר הכלכלי.
הינה שלושה דברים שחייבים להיות בתוך תוכנית הסיוע הזאת: דבר ראשון, מה עושים עם שכר הדירה? כשהממשלה באה וסוגרת מסעדות, או אומרת להם, "אתם תפעלו ב-50 אנשים לכל היותר", שכר הדירה של המסעדה לא יורד בהתאם.
ובצד השני של שכר הדירה הזה יושב איזה פנסיונר או פנסיונרית ששכר הדירה מהמסעדה זו הפנסיה שלהם. אם המסעדות יבואו לאותם פנסיונרים ויגידו להם: "תקשיבו, אני מורידה את שכר הדירה לחצי כי יש לי רק 50 אנשים", אותם פנסיונרים יגיעו ללשכת הרווחה. ולכן הממשלה צריכה להיכנס בזה כבר עכשיו.
דבר שני שהממשלה חייבת לעשות זה להיכנס בעניין החל"ת. כשאנחנו נמצאים באיזשהו מצב כזה שבו זה לא סגר או לא סגר, אלא זה מצב ביניים, מודל החל"ת שיש לנו לא מספיק גמיש. לפעמים העסקים צריכים להוציא עובדת או עובד לשבוע של חל"ת, הם כרגע לא יכולים. צריך לפתור את זה ולסייע לאנשים האלה.
תוכנית הסיוע החצי שנתית שעליה הכריזו רה"מ ושר האוצר תהיה בהיקף קטן יותר מהתוכנית הקודמת. הסיוע החדש לא יינתן לפי אותם פרמטרים שעל פיהם ניתנו חבילות הסיוע הקודמות, אלא לענפים ועסקים שנפגעו באופן החמור ביותר. @amsterdamski2 עם פרטי התוכנית#חדשותהשבת pic.twitter.com/SvvbvVIfw9
— כאן חדשות (@kann_news) July 4, 2020
ודבר אחרון, מערכת החינוך. מה עושים ב-1 בספטמבר עם שני מיליון ילדים שצריכים ללכת למערכת החינוך וההורים שלהם אמורים להיות מסוגלים להמשיך לעבוד?
אין שום סיכוי שזה יכול לקרות כרגיל ולכן עכשיו צריך להבין איך תיראה שנת הלימודים הבאה. זה מה שמשרד האוצר צריך לעשות עכשיו, לא לקדם את רפורמת התמרוקים.
