מי שחשב שהקמת הממשלה היא עסק מסובך, לא חי את המציאות הישראלית. כל יום מעורר התמודדות חדשה, מאתגרת לא פחות עבור מרכיביה של הממשלה הנוכחית. רק היממה האחרונה יכולה ללמד עד כמה קשה יהיה לגשר על הפערים שבין הליכוד לבין כחול לבן. ביטולו של חוק ההסדרה הוא דוגמה חשובה להבין את המורכבות, הקדמה לשני אירועים גדולים הרבה יותר – החלת הריבונות ובעיקר ההתערבות הצפויה של בג"ץ בהסדר ראש הממשלה החליפי.
התגובות החריפות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל הליכוד אתמול על החלטת בג"ץ לפסול את חוק ההסדרה, מול ההכלה של כחול לבן את ההחלטה תוך שיגור ביקורת על עצם חקיקתו, מלמדות על המורכבות של ממשלת נתניהו–גנץ. מתוך הגנה עצמית יוכלו שני הצדדים; אלה שזועמים על בג"ץ – נתניהו והליכודניקים – ואלה שמכבדים את ההחלטה – גנץ–פרץ–האוזר–הנדל; לומר שאינם שבעי רצון עם ההחלטה אבל בשל מצב החירום, וההחלטה שלפחות בחצי שנה הקרובה לא תהיה כל חקיקה שאיננה קשורה ישירות לענייני קורונה – דוחים את ההחלטה ואת ההתמודדות עם תפוח האדמה הלוהט הזה.
פסילת החוק הזו משחקת לידיהם של שניים: בנימין נתניהו ונפתלי בנט. נתחיל דווקא עם בנט. הנה סוגיה שמטרידה את הבייס הימני – בוחרי הימין ששמו בקלפיות מחל ולא ט"ב העדיפו ליכוד גדול בראשות בנימין נתניהו והותירו את הציונות הדתית עם חמישה מנדטים בלבד.
זו ההזדמנות של האופוזיציה מימין לממשלה – בנט ואפילו אביגדור ליברמן, לעמת את ממשלת נתניהו–גנץ בהגשת פסקת התגברות כהצעת חוק פרטית, או לחילופין להגיש מחדש את חוק ההסדרה כהצעת חוק פרטית ואז לראות את קואליציית האחדות הזו מתפוררת לה לאיטה.
התערבות בג"ץ תוביל לבחירות?
חברי הכנסת של הליכוד לא יוכלו שלא לעמוד בפיתוי להצביע בעד, גנץ וראשי כחול לבן יראו בכך פגיעה בפסיקת בית המשפט העליון, ומכאן משבר קואליציוני מטלטל על נושא אידיאולוגי, ויש מי שכבר מעלים על שפתותיהם את המילים "נלך לבחירות על פסקת התגברות וריסון בג"ץ". כחול לבן עם 10 עד 12 מנדטים בסקרים לא ממש יהוו יריב פוליטי, לא לליכוד ולא לבנימין נתניהו.
לנתניהו מגיעה ההחלטה הזו של בג"ץ בתזמון מצוין כדי להסית את הדיון מההתנגדות למתווה טראמפ, ולשכנע את ראשי המתיישבים – לא רק שעליכם לקחת את מה שניתן לכם כעת, תראו מה יקרה אם לא נתחיל בהליך של החלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון.
תגובתו של נתניהו להחלטת בג"ץ הייתה שרק החלת החוק הישראלי היא שתפתור את סוגיית חוק ההסדרה. הוא ממליץ עכשיו לראשי המתנחלים לקבל את גישתו של שותפו לממשלה, גנץ, שאמר להם אתמול שיש לאמץ את גישת מפא"י: "מה שנותנים לך תיקח – בשאר נטפל אחר כך". גנץ לפיכך, אומר כי על הממשלה לקדם את החלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון, כל עוד היא תתקיים בתמיכה ותיאום עם האמריקנים.
עכשיו נתניהו וגנץ נאחזים יחד בגישתו של בן גוריון, לעשות עכשיו את מה שניתן ולא לפתור את כל הסוגיות. העניין הנפיץ עליו עדיין אין הסכמה בין גנץ לנתניהו היא בשאלת הכללת חזון שתי המדינות שכלול בתוכנית טראמפ. אידיאולוגית, לשניהם אין ממש בעיה עם הרעיון הזה, אך לשניהם תהיה בעיה לתקשר את זה לקהלים שלהם. נתניהו יצטרך להביע התנגדות – מגנץ יצופה להביע תמיכה פומבית בהקמת מדינה פלסטינית לצידה של מדינת ישראל.
המסר שהגיע אתמול מבג"ץ יכול להיות היונה הראשונה שמבשרת את בוא הבחירות. שוב בג"ץ פוסל חקיקה. אומנם לא מדובר בחוק יסוד, אבל מדובר בעוד רמז לכך שבג"ץ עשוי להתערב בחוק יסוד הממשלה החלופי שעבר כחלק מתנאי הקמתה של ממשלת נתניהו–גנץ. הליכוד שיגר אתמול אולי בתזמון מקרי, אולי לא, את תגובתו לעתירות של ארגונים אזרחיים, נגד שינוי חוק יסוד בממשלה, והסדר ראש הממשלה החליפי. הליכוד מאיים באופן מפורש, התערבות בהסדר הזה יוביל לבחירות. מכאן שלא רק שבג"ץ מתערב בחקיקה, הוא מונע משילות ומדרדר את ישראל לבחירות. הליכוד דורש החלטה מהירה של בג"ץ.
בליכוד יודעים שאין לשופטי בית המשפט העליון לחץ של זמן. הם יודעים שההחלטה יכולה להיות עוד חודשים רבים, מצד שני ההסכם הקואליציוני תוחם בזמן את משך הזמן שבו יכול ראש הממשלה נתניהו להביא לפירוק הממשלה – חצי שנה, זהו המועד המוגדר בהסכם הקואליציוני לצורך טיפול במשבר הקורונה. לכן לליכוד חשוב שהחלטת בג"ץ תהיה עוד לפני מלאות שישה חודשים לכהונת ממשלת האחדות.
ממשלת נתניהו–גנץ רכה בימים, ומשבריה ועימותיה רבים. כשממשלה בישראל קמה, מתחילים לחשב את קיצה לאחור, כך היה גם בממשלה ה־34 של ישראל, שהשלימה לא פחות מחמש שנות כהונה ויום. נראה כי הפעם נוכח שנה וחצי של מערכת בחירות אין סופיות האמון ביציבות הממשלה רק הולך ופוחת, ואיתו חוסר הביטחון העצמי של מרכיביה ביכולתה לשרוד.
