איזה יופי - דגל ישראל מתנוסס בגאון בברזיל, מטר וחצי מהנשיא, וכל העולם רואה. כ-120 אלף חברי הקהילה היהודית של ברזיל יכולים להיות מרוצים - יחסי ציבור מעולים. אז זהו, שלא בדיוק.
הכל עניין של הקשר. בהפגנה הזאת השתתפו מאות מתנגדים למדיניות הבידוד החברתי שפוגעת בחופש התנועה, ובעיקר בכיס. למרות שבברזיל נדבקו בקורונה כבר כמעט 200 אלף איש - גם הנשיא, ז'איר בולסונרו, מתנגד למדיניות הסגר ולכן הוא היה שם.
איך דגל ישראל קשור לזה? הוא לא. מדובר בעניינים פנימיים של ברזיל, וישראל בכלל נקטה מדיניות קורונה הפוכה לחלוטין מזאת שבולסונרו מציע. בנוסף, לא מעט אנשים טוענים שהמפגן הזה היה אנטי-דמוקרטי ואפילו פרו-דיקטטורי. מפגינים רבים מחו נגד בית המשפט והקונגרס, ובעד דיקטטורה.
נשיא הקונפדרציה היהודית יצא נגד הצגת דגלי ישראל בהפגנות מסוג זה, והוא לא היחיד. ארגון בשם "יהודים למען דמוקרטיה" טען שדגל ישראל "נחטף". במכון ישראל-ברזיל אמרו שהצגת דגל ישראל באירועים שכאלו עומדת בניגוד מוחלט לערכים שהדגל מייצג.
האמת היא שדגלי ישראל הם אובייקט די נפוץ בהפגנות תמיכה בבולסונרו. יש כאלה שטוענים שהדגל שלנו הפך ממש לסמל של הבולסונריזם. יש לכך כל מיני סיבות – אידאולוגיות, דתיות וכמובן פוליטיות.
בולסונרו אוהב את ישראל ואת היהודים. אבל היהודים הם פחות או יותר קבוצת המיעוט היחידה שבה הוא תומך. על הדרך הוא תוקף ילידים, נשים, שמאלנים, להט"בים - וזה רק מדגם מייצג. ולכן, למרות האהבה הגדולה שבולסונרו מפגין כלפי ישראל והיהודים, לא כל היהודים בברזיל מעוניינים בה.
הקהילה היהודית בברזיל לא שקטה, אבל אין ספק - בולסונרו עושה כל מה שאפשר כדי להתקרב ולתמוך בישראל וביהודים. בכל מקרה, את הסמל הלאומי של מדינת ישראל עדיף להשאיר רחוק, לפחות בכמה אלפי קילומטרים, מהפוליטיקה הפנימית של מדינות אחרות.