בנק ישראל הוציא אתמול (חמישי) הודעה שקצת הטרידה אותי - כל מי שיש לו הלוואה, לא משנה איזו הלוואה, יכול להתקשר לבנק שלו ולפרוס אותה לשלושה עד שישה חודשים.
החלק החיובי הוא שעבור אנשים שההחזר החודשי של ההלוואה באמת חונק אותם, עדיף שהם יפרסו את ההלוואה שלהם. אז יהיה להם אורך נשימה שיאפשר להם לדחות את הבעיה הלאה, עד שהם יחזרו לעבודה מהחל"ת, או עד שהסיכון יחלוף, שזה טוב.
מצד שני, ייתכן שזה מעיד על זה שיש לנו בעיה. דבר ראשון, לדחייה הזאת יש מחיר, והמחיר הוא הריבית. ואם אתם אנשים שנמצאים בסיכון גבוה, בגלל שלא ברור מתי תחזרו לעבודה, אז ייתכן מאוד שהריבית תהיה גבוהה. ואת הריבית קובע הבנק ולא אתם.
אבל זה עוד לא הכול. הבעיה השנייה היא בעיה של כל המשק. בנק ישראל בעצם מניף פה דגל אדום ואומר לבנקים ולמשרד האוצר "חבר'ה, תעקבו אחרי זה, ייתכן שמתפתחת פה בעיית חובות של אנשים, במסות, שלא יוכלו לעבור את התקופה הקרובה אלא אם כן נעשה משהו".
מחקרים שבדקו משברים קודמים מצביעים על כך שמדינות שנכנסו למשבר כלכלי, כשלעשירונים התחתונים היו הרבה מאוד חובות על הגב, עברו את המשבר בצורה הרבה יותר קשה. כל עוד אין לנו את הנתונים האלה אנחנו לגמרי נמצאים באפלה, ולא יודעים מה באמת היקף הבעיה הזאת.
