בית המשפט העליון החליט שלא להתערב. לפחות לא בעת הזו. צמד המילים הזה, בעת הזו, עשוי לצוץ במערכה הבאה, כמו האקדח המפורסם מהמערכה הראשונה, שצץ שוב במערכה השלישית. אין ספק שעוד נכונו לנו עתירות בשלל נושאים הקשורים להסכם הקואליציוני, ובעיקר בשאלה המרכזית שבה נמנעו השופטים מלעסוק בשלב הזה: האם נתניהו כראש ממשלה חלופי, אחרי שיעביר את ראשות הממשלה לבני גנץ בעוד שנה וחצי, יוכל להיות חבר ממשלה ונאשם בפלילים בעת ובעונה אחת. האם אז יהיה מעמדו כשל שר, שאינו יכול להיות בממשלה על פי הלכת דרעי-פנחסי, או שישתווה לזה של ראש ממשלה?
"נדיר שזה פה אחד 11 שופטים": בג"ץ מאשר את ממשלת נתניהו-גנץ | פרשנית המשפט @almog_tamar עם הנימוקים ומאחורי הקלעים של ההחלטה#חדשותהלילה pic.twitter.com/ip06nIl6Is
— כאן חדשות (@kann_news) 6 במאי 2020
על אף ששופטי בג"ץ, בראשות הנשיאה אסתר חיות, לא נעלו את הדלת מפני התערבותם בעתיד, נתניהו יכול לנשום לרווחה. המכשול המשפטי העיקרי הוסר. אחרי שנתיים של דיונים – בעיקר בתקשורת – סביב השאלה אם נאשם בפלילים יכול להרכיב ממשלה, נפלה ההכרעה. נתניהו נושם לרווחה בהנחה כמובן שלא חיפש עילה לפוצץ את ההסכם עם גנץ. ההפתעה הגדולה הייתה ש-11 שופטים נקטו באותה עמדה. לא היו חילוקי דעות. כשהרכב נכבד כזה נותן את חותמת החסינות המשפטית לנאשם בשוחד לכהן בתפקיד ראש הממשלה, הוא מאותת שהכדור נמצא לא במישור המשפטי, אלא הפוליטי. מבחינתו - אם הכנסת רוצה לחוקק חוק שיימנע זאת, היא מוזמנת להתכבד ולעשות זאת.
אבל לכל ברור שבמצב הפוליטי הנוכחי, אין מי שייאתגר את נתניהו פוליטית. חברי הכנסת יאיר לפיד ואביגדור ליברמן יכהנו באופוזיציה, ולקואליציה יהיו 70 מנדטים. הסיכוי שנתניהו ייפגע פוליטית שואף לאפס. גם בליכוד לא יימצא מי שיתאגר אותו, במיוחד אחרי שחבר הכנסת גדעון סער, העז ולא הצליח. לאחרים אין את האומץ, וגם היתכנות הפוליטית אינה קיימת. כל עוד נתניהו מצליח לספק שלטון, גם אם זה בשותפות עם כחול לבן, חברי הליכוד לא יחליפו אותו.
האיומים על בג"ץ השפיעו על ההחלטה?
האם האיומים ששוגרו לעבר בג"ץ פעלו את פעולתם? נתניהו, וכל השרים שתודרכו על ידו שיגרו ערב ההחלטה אמירות, לפיהן התערבות בג"ץ בהסכם או פסילה של נתניהו, יובילו לבחירות חדשות. זה היה מסר בהיר וצלול שיצא מבלפור. כבר שנים שראש הממשלה מקפיד על אחידות המסר, כשהשרים פוצחים במקהלה בקול אחיד, והוא מחרה ומחזיק אחריהם.
אנשי כחול לבן, שמיום ליום נראים כהעתק דהוי של הליכוד, לא איתגרו את ההנחה הזו, וזו תישאר תעלומה – האם התערבות בית המשפט העליון הייתה מובילה אכן לבחירות רביעיות? מה שכנראה ודאי קצת יותר היא ההערכה שהשופטים לא רצו למצוא את עצמם בליבה של מערכת בחירות סוערת, כשהנושא אותו יוביל נתניהו יהיה הם עצמם. השופטים יודעים, ואף ביטאו זאת לא פעם בפומבי, שללא אמון ציבורי רחב, יתקשו לבצע את תפקידם.
בג"ץ נותן אור ירוק להקמת ממשלת נתניהו-גנץ, ומוריד סימן שאלה גדול. בנוגע להסכם הקואליציוני, בג"ץ כותב שההחלטה לא להתערב היא בעת הזאת. הדיווח של @shemeshmicha #חדשותהלילה pic.twitter.com/jGrVi1UcBX
— כאן חדשות (@kann_news) 6 במאי 2020
את ההחלטה הדרמטית ראה כל צד דרך המשקפיים שלו. השמאל ומתנגדי נתניהו מתחו ביקורת חריפה על בג"ץ שמכשיר נאשם בפלילים לעמוד בראשות הממשלה. הימין, מצידו, איתר את הפרצות בהכרעה, וקבל על איתות השופטים שייתכן שיתערבו בעתיד. בג"ץ מצא את עצמו לפתע מותקף גם מימין וגם משמאל.
על השורה התחתונה אי אפשר להתווכח – בית המשפט העליון איפשר לנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, להרכיב ממשלה בישראל. הוא שלח את מותחי הביקורת למערכת הפוליטית, וסירב להתנדב לעשות עבורם את העבודה. שלוש מערכות בחירות היו כנראה גם קצת יותר מידי עבור 11 שופטים בירושלים.
