אתמול, לאחר שלוש מערכות בחירות – ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר כחול לבן בני גנץ חתמו על הסכם להקמת ממשלה. להסכם הזה, שעבר שינויים וויכוחים רבים, ישנן לא מעט השפעות על מערכת המשפט ומערכת אכיפת החוק.
להסכם המלא שנחתם בין נתניהו וגנץ
נתניהו וגנץ חתמו על הסכם להקמת הממשלה. הצדדים לא ימסרו הצהרה משותפת בשל הסמיכות לערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. גורמים בכחול לבן: מדובר בהצלחה שלנו, לא ויתרנו בסוגית הוועדה למינוי שופטים מלבד מינוי נציג "אופוזיציה"@yaara_shapira #חדשותהערב pic.twitter.com/ITiqmkD9Zo
— כאן חדשות (@kann_news) 20 באפריל 2020
שינוי חוק יסוד: ראשית, יש צורך לשנות את "חוק יסוד: הממשלה", כדי שניתן יהיה להשביע שני ראשי ממשלה - מכהן וחלופי. השינוי של חוק יסוד צריך לעבור ברוב של 61 חברי כנסת.
בחירות - בכל שלוש או ארבע שנים? אם לא תהיה הארכה, הבחירות הבאות ייתקמו בעוד שלוש שנים. הדבר דורש שינוי של חוק יסוד נוסף, שקובע שהבחירות במדינת ישראל יתקיימו בכל ארבע שנים.
הסרת הההגבלה על סגני שרים: יש צורך לשנות את הקביעה בחוק, לפיה לא יהיו יותר מארבעה סגני שרים. לפי ההסכם הקואליציוני, הממשלה תכלול עד שמונה סגני שרים לכל גוש, כשכל גוש ימנה אותם למשרדים המוחזקים על ידו.
סמכויות שר המשפטים: השר הוא ראש ועדת שרים לחקיקה, אך לפי ההסכם לא יהיה לו כוח של ממש, מאחר שנקבע כי בוועדה יהיה כוח שווה לשני הצדדים. מתוך ההסכם המלא: "הליכוד ימנה ממלא מקום ליו"ר הוועדה. לא יועלה על סדר היום בוועדה, ולא תתקיים הצבעה, בשום נושא שלא יוסכם במפורש ומראש בין יו"ר הוועדה לממלא מקומו".
הישגי הליכוד בהסכם שנחתם עם כחול לבן: החלת ריבונות ב-1 ביולי; הסכמה על שני חברי ליכוד וח"כ האוזר בוועדה למינוי שופטים שישמרו על דמותו של בית המשפט כלא אקטיביסטי. שרי הליכוד יקבלו את תיק האוצר וחצי מתיק החוץ (רוטציה) @shemeshmicha עם הפרטים המלאים ב-#חדשותהערב pic.twitter.com/B88MBnRQrJ
— כאן חדשות (@kann_news) 20 באפריל 2020
מינוי פרקליט המדינה: לפי ההסכם, בתקופת החירום לא יבוצעו מינויי בכירים שדורשים אישור ממשלה, למעט מנכ"לים. הקדנציה של ממלא מקום פרקליט המדינה, דן אלדד, מסתיימת בעוד עשרה ימים. לפי החוק, יכול שר המשפטים להאריכה בהתייעצות עם נציב שירות המדינה, לשלושה חודשים נוספים.
הסמכות להחליט אם להאריך את הכהונה או לא נתונה בידי היועמ"ש. נכון לעכשיו, מנדלבליט כנראה לא ירצה להאריך אותה. ואז מה גובר? הקביעה בהסכם שאין מינויים או סמכות היועץ? אין תשובה בנושא, ועל פניו יש סתירה.
כניסה מוקדמת לתפקיד ראש הממשלה: גנץ יכול להכנס לתפקיד במקום נתניהו מוקדם מ-18 החודשים שהוקצבו לו – רק אם נבצר מנתניהו לכהן מסיבות בריאותיות, או שהוא התפטר מיוזמתו ובחירתו - כלומר, הסעיפים מצומצמים מאוד.
הישגי הליכוד בהסכם שנחתם עם כחול לבן: החלת ריבונות ב-1 ביולי; הסכמה על שני חברי ליכוד וח"כ האוזר בוועדה למינוי שופטים שישמרו על דמותו של בית המשפט כלא אקטיביסטי. שרי הליכוד יקבלו את תיק האוצר וחצי מתיק החוץ (רוטציה) @shemeshmicha עם הפרטים המלאים ב-#חדשותהערב pic.twitter.com/B88MBnRQrJ
— כאן חדשות (@kann_news) 20 באפריל 2020
הוועדה לבחירת שופטים: הוועדה תורכב, בין השאר משר המשפטים ושר מהליכוד. סעיף מעניין בנוגע לוועדה: לא יהיה שינוי בדרך הפעולה או בהרכב הוועדה, אך גם שלא ימונו שופטים שאמורים להתחיל את תפקידם אחרי הכנסת הנוכחית. במלים אחרות: לפי ההסכם, בשלוש שנים הקרובות הוועדה לא תוכל למנות מראש שופטים שיכנסו לתפקיד בעוד שלוש שנים ויותר.
עתירות: הוגשו הערב שוב עתירות נגד כהונת ראש ממשלה עם כתב אישום. היועמ"ש ידרש לעניין. כפי שדיווחנו בעבר, נטייתו היא לקבוע שאין מניעה משפטית בכהונת נאשם, וההערכה שגם בג"ץ, שצפוי לדון בעניין בהרכב מורחב, לא יפסול כהונה זאת.
