הפרת זכויות אדם, התעמרות במתנגדי משטר ואורח חיים ראוותני אל מול העוני של התושבים, זה מה שאחנו רגילים לשמוע כשמדברים על מדינות ערב. אך בזמנים קשים כמו עכשיו צריך להראות סולידריות, וגם בעלי השררה וההון אצל השכנים שלנו מבינים זאת היטב.
במצרים, הנשיא ושרי הממשלה הסכימו לקצץ ב-20% משכרם לשלושת החודשים הבאים כדי לסייע לאזרחים. גם בירדן, אלג'יריה ומרוקו שרי הממשלה תרמו חלק משכרם החודשי, אם לא את כולו, לטובת המאבק בקורונה. המטרה: להראות לאזרחים שבזמן שהכלכלה קורסת, גם הם מתחת לאלונקה. במרוקו, המלך מוחמד השישי תרם כמעט 200 מיליון דולר לקרן שהקים כדי לסייע למי שנפגע כלכלית.
בזמן שאצלנו מאות אלפי עצמאיים מחכים מהממשלה לבשורה שתביא איתה תוכנית חומש להתמודדות עם המשבר, בעולם הערבי הניסיונות להציל את המגזר הפרטי כבר בעיצומן. בסעודיה למשל, המלך הורה לממשלה לשלם 60% משכרם של העובדים במגזר הפרטי למשך שלושה חודשים. בבחריין החליטו לשלם את שכרם המלא של אותם עובדים למשך אותו פרק זמן.
אז אפשר להניח שכל הצעדים האלה הם יחסי ציבור ופופוליזם זול, במדינות שבהן השחיתות פושה והשלטון לא בדיוק דמוקרטי. ועדיין, בתקופה כזו לפעמים הזדהות של המשטר עם המצב הקשה, זה כל מה שנשאר לאזרחים, אפילו אם זה רק למראית עין. המנהיגים באזור כבר רואים באופק את מוצאי תקופת הקורונה, והיא הולכת להיות קשה בעיקר במישור הכלכלי. לכן הצעדים שננקטים היום נועדו לצנן מבעוד מועד את הזעם הציבורי, שעלול לבוא ואולי אף להרעיד את כיסאותיהם. וכשזה יקרה, שום קיצוץ בשכר לא יעזור.
