אם המלכה אליזבת' השנייה עדיין אופטימית, אז כנראה שגם אנחנו צריכים לעצור רגע ולהסתכל על חצי הכוס המלאה. קודם כול איטליה וספרד - מוקדי ההתפרצות הגדולים באירופה, כבר מתחילים לראות התמתנות במספר הנדבקים והמתים. נכון שהסוף עוד רחוק מאוד, אבל גם שם יש נקודת אור ראשונה.
תראו את המים בתעלות ונציה - כמה הם צלולים כשאין שם תיירים ותושבים ששטים בהם כל הזמן. גם רומא שקטה מאוד בזמן האחרון, חוץ מבשש בערב, אז יוצא נגן גיטרה אחד לגג בבית שלו, ליד פיאצה נבונה, ומנגן לכל התושבים. "בבקשה הישארו בבית, בבקשה הישארו בבית...".
ובספרד - שלושה שותפים בברצלונה כותבים בכל יום ומעלים לאינטרנט שיר חדש מהמרפסת בבית שלהם. בתוך שבועיים, כבר היו להם עשרות אלפי מעריצים. אנחנו מפיצים מסר שאומר: "בבקשה תישארו בבית. צריך לעשות מה שאומרים לנו, זאת לא בדיחה". לצד זה יש מסר נוסף - שזה בסדר להיות לבד. תנסו לראות את חצי הכוס המלאה. וקבלו את זה: ביולי הם מתכננים להופיע במקום חיצוני וכל הכרטיסים להופעה הזאת אזלו בתוך ממש יום אחד.
ועכשיו מאלה שעושים טוב דרך המוזיקה - לאלה שפשוט עושים טוב. הנה כמו בארץ, גם בניו יורק מגיעים לבתים של ניצולי שואה שלא יכולים לצאת ולקנות אוכל כדי לעזור להם לעבור את התקופה הקשה. שתי הסבתות שלי הן הנשים הכי חזקות שאני מכירה. שתיהן ניצולות שואה. התגובה הראשונה שלי הייתה: מה אפשר לעשות עבור הקשישים? מה אפשר לעשות עבור ניצולי השואה? הם חשובים לא רק לי, אלא לכל הקהילה ולכל העולם למעשה.
בגלל המחסור במסכות יותר ויותר מפעלים ברחבי העולם עוברים לייצר ציוד כדי לעזור לרופאים, כמו למשל במפעל אחד לרהיטים בפולין, שם העובדים אומרים שלייצר מסכות זה ממש שדרוג. זה לא מסובך, זה הרבה יותר קל מלייצר רהיטים מרופדים. אפשר לייצר מסכה תוך שתי דקות בערך.
כעת לאלה שדואגים לבריאות שלנו, ומסתבר שגם למצב רוח. כאילו שלצוות הרפואה הדחופה באיכילוב אין מספיק על הראש, אז הם גם פרסמו סרטון ובו הם רוקדים ומשמחים גם אותנו וגם את עצמם לקראת החג.
ויש גם מי שחושבים על צוותי הרפואה. בהודו למשל, השתיקו את כל המדינה לתשע דקות. כולם כיבו את האורות והדליקו נרות כדי להתאחד יחד בקרב הזה נגד נגיף קורונה. ואם אתם עדיין לא זוכרים איך לשטוף ידיים נכון, יש מי שהגיע מהעבר הרחוק כדי להזכיר לנו.
