מדינות התעלמו, ההתגייסות הגיעה רק בשלב מאוחר מאוד. עכשיו הפגיעה בלתי הפיכה. מה זה נכון לגבי משבר קורונה - אבל גם לגבי משבר האקלים. הדמיון בין המגפה הקטלנית לבין ההתחממות הגלובלית גדול יותר ממה שחשבנו.
בשני המקרים התעלמו מדינות מאזהרות מדענים. במקרה של קורונה, כבר בדצמבר רופא סיני בשם לו לי וונליאנג דיווח על שבעה חולים שאושפזו בבידוד אחרי שביקרו בשוק מאכלי ים מקומי. הוא בעצם היה זה שזיהה את הנגיף קורונה, וגם מת ממנו מאוחר יותר. אבל הנקודה היא שניסו להשתיק אותו. אחרי שקורונה התחילה להשתולל ולאבד כיוון, מדינות העדיפו לשבת בשקט. לארגון הבריאות העולמי יש אפילו הגדרה למה שקרה. הם קוראים לזה: "רמות מדאיגות של חוסר פעולה".
במקרה של משבר האקלים, גם המדענים שהזהירו מפני האסונות שצפויים - זכו להתעלמות במשך הרבה מאוד זמן. כמה זמן? ההתחממות הגלובלית הוצגה לראשונה על ידי מדענים כבר במאה ה-19, כשבני האדם החלו להגדיל את הייצור והשימוש בחומרים מזהמים. ב-1965, בתקופת הנשיא האמריקני ג'ונסון, אפילו פורסם דוח של הוועדה המייעצת לענייני מדע. הוא הזהיר מפני פליטות של פחמן דו־חמצני. אבל הממשלות העדיפו לא לחשוב על זה יותר מדי. תראו למשל מה קורה בישראל, כמה מפלגות התייחסו במצע שלהן למשבר האקלים?
את תוצאות מגפת קורונה אפשר לראות כבר עכשיו: שיעורי אבטלה בשמיים, בידוד חברתי ומוות של עשרות אלפי בני אדם. לא סופי. את התוצאות של משבר האקלים נוכל לראות רק בעתיד. אבל הן יהיו טרגיות, אם לא נדע לשמור קצת יותר טוב בהווה על הסביבה שלנו.
רפואה שלמה.