על פי הנתונים של משרד הבריאות, יש 352 חולים בירושלים. זה המספר הגבוה ביותר במדד החולים בארץ מבין שאר הערים, אך המספר הזה אינו משקף את המציאות בשטח. לדעת גורמי רפואה (ולדעתי, כמי שמסקר את האזור) ישנם הרבה יותר חולים בעיר הבירה. מדובר בטענות של מנהלי קופות חולים, בשני צידי העיר. ההשערות הקודרות הללו נובעות בעיקר בשל החשש מהתפרצות אצל שני מגדרים בעיר – חרדים וערבים.
לגבי החרדים, יש חשש במשרד הבריאות שישנה התפרצות בלתי מדווחת של נגיף קורונה בשכונות מאה שערים וגאולה, שתי שכונות שעד לאחרונה לא צייתו למגבלות משרד הבריאות. הסיבה: חוסר בבדיקות וגם, אולי בעיקר, אי דיווח מצד התושבים לרשויות על אנשים שסובלים מסימפטומים של המחלה.
המספרים האמיתיים בירושלים - לקראת אסון בלתי נשלט? חוסר המודעות בחלקים במגזר החרדי וההסברה החסרה במגזר הערבי בבירה הם דברים שצריכים להדאיג את כולנו. @SuleimanMas1 על המספרים הרשמיים, שלא משקפים את המציאות המסוכנת בשטח. לטור המלא:https://t.co/IFNrUb8zZ7 pic.twitter.com/akBaqGvqWx
— כאן חדשות (@kann_news) 29 במרץ 2020
קשה מאוד לאכוף את ההנחיות של משרד הבריאות בשתי השכונות הללו מכמה סיבות. אחת, מדובר בשכונות צפופות מאוד שבהן גרות משפחות גדולות. שנית, הצייתנות להוראות הממשלה, במיוחד בענייני בריאות באותן שכונות, הן לא מזהירות. לפני משבר הקורונה, אי שם לפני כמה חודשים, מהדורות החדשות נפתחו בדיווחים על תינוקות מהמגזר החרדי שמתו בגלל שהוריהם סירבו לחסן אותם.
יחד עם זאת, להגיד ש"החרדים לא מצייתים להוראות" זה מכליל, וגם לא נכון. מדובר בשתי שכונות שבהן מתגוררים גורמים קיצוניים כמו הפלג הירושלמי או נטורי קרטא, שתי קבוצות שידועות כקבוצות שאינן נשמעות להוראות הממשלה.
לקראת אסון בממדים שלא ניתן יהיה לשלוט בהם
המגזר השני שעלול להוות מוקד התפרצות נוסף בעיר הוא המגזר הערבי. בינתיים אובחנו 12 חולים במזרח העיר. זהו מספר קטן ביותר לעומת מה שטוענים באוזניי גורמי רפואה בעיר. מחצית מהחולים מגיעים משכונת בית צפאפא, שכונה שידועה בכך שהיא מתקדמת יותר לעומת שאר השכונות הערביות בעיר. בבית צפאפא, טוענים גורמי רפואה ותושבים, משרד הבריאות לא מבצע בדיקות, והחולים פשוט מגיעים לקופות החולים באזור אחרי שנדבקו, ובדרכם מדביקים אחרים – אנשי צוות בקופות החולים שאליהן הגיעו. מותר לציין שהם מדביקים אנשי צוות או שולחים לבידוד, לכל הפחות. אגב, מי שהיו בסביבת חולי קורונה במזרח העיר לא קיבלו הודעות ממשרד הבריאות שהם צריכים להיות בבידוד. אם הנתונים והטענות האלו נכונות (וזה מה שאני מתרשם) – אנחנו צפויים להיות עדים לאסון בממדים שלא יהיה ניתן לשלוט בהם.
נושא אחר שטעון שיפור בנושא קורונה בירושלים הוא ההסברה. ההסברה במגזר הערבי בעיר אינה אפקטיבית. נכון, משרד הבריאות הקים קבוצת טלגרם שבה הוא מעדכן בשפה הערבית, אבל בקבוצה זו ישנם פחות מ-5,000 עוקבים. פיקוד העורף מפעיל חשבון ביוטיוב בערבית שבו הוא מפיץ סרטונים כיצד להתנהג במשבר. אבל, שוב, זה לא מגיע לקהל היעד.
בינתיים, מי שעומד בחוד החנית של הפצת חדשות (כזב) בעניין הקורונה – זה הווטסאפ. דוברי הערבית בירושלים, מרביתם, לא יודעים מה נדרש מהם לעשות והם בכלל לא מכירים את ההנחיות החדשות. כבר מתחילת ההתפרצות פנו אליי אנשים רבים, בעקבות מידע שהגיע אליהם מהרשתות החברתיות, כגון זה שהצבא הולך לגרש אותם לגדה כדי לחטא את העיר. או זה שחייבים לסגור את החלונות במשך 48 שעות כי מסוקי קרב עתידים לפזר חומר חיטוי מלמעלה. כן, זה הופץ ברשתות. בכלל, הטלפון שלי מפוצץ מזה חודש בהודעות מאנשים שאין להם מושג מההנחיות החדשות ואני צריך לעזור להם להבין מה קורה. איפה הממשלה עומדת בעניין הזה?
אין אפילו פשקווילים על קורונה
גם בחלקים מהמגזר החרדי אין מודעות להשלכות הנגיף. בשכונות מאה שערים וגאולה יש אנשים שלא יודעים בכלל שישנו נגיף בשם קורונה - וזה צריך להפחיד את כולנו. ללא אכיפת המשטרה, שהחלה ביתר שאת בימים האחרונים, המצב שם היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. החנויות ברחוב מלכי ישראל היו יכולות להישאר פתוחות ומאות אנשים יכלו להסתובב שם בחופשיות. מסיבות הדבקה המוניות יכלו להתרחש שם בכל דקה.
נושא אחר שהפך להיות מוקד השיח בימים האחרונים הוא בית האבות מגדל נופים שבו נפטרו שלושה קשישים מהנגיף. הבדיקות נעשו מאוחר מדי וספק כמה זה יועיל להשתלט על ההתפרצות. הצפי הוא שמספר הנדבקים יעלה. אתמול דיווחנו כי חלק מהעובדים גילו סמפטומים של המחלה, אבל הם ממשיכים לעבוד בבית האבות, פשוט כי לא נותרו אנשי סגל לשרת את הדיירים, מהסיבה הפשוטה שרובם נשלחו לבידוד.
איך נראית העיר עכשיו? כרגע יש ציות, יחסי, להוראות. מרבית התושבים משתפים פעולה עם הרשויות. זה קרה באיחור, אבל בסוף זה קרה. החיים במזרח העיר נמחקו כמעט באחת, והעסקים סגורים. אנשים מבינים שהנגיף לא מבדיל בין דת, גזע ומין. גם במאה שערים וגאולה אפשר לראות שמרבית התושבים עומדים בהנחיות, אבל זה קורה בעיקר בזכות אכיפת המשטרה.
הצעות ייעול: במשרד הבריאות חייבים ליצור קשר עם מנהלי בתי החולים וקופות החולים במזרח העיר כדי לתאם את המשך המלחמה הנגיף. למה? כי לחלק גדול מהם אין את הציוד ההכרחי או הידע הנדרש כדי לטפל בחולים וזה יכול להמיט אסון על שירותי הרפואה באזור.
בנוסף, ההסברה בשכונות החרדיות חייבת להשתפר. זה שאנשים במאה שערים וגאולה לא משתמשים באינטרנט ואין להם טלוויזיה - לא אומר שאי אפשר להגיע אליהם. עד יום חמישי הסתובבתי בשכונות הללו ולא ראיתי אפילו פשקווילים על קורונה. ההסברה נעשית בעיקר ע"י פיקסרים של איחוד הצלה ומד"א. זה בעייתי. עוד נקודה חשובה היא המסחר בעיר העתיקה: כמו שהממשלה דואגת להסביר לסוחרים במערב העיר איך היא תעזור להם - היא צריכה לעשות בהתאם גם במזרח העיר. לסוחרים בשוק בעיר העתיקה אין אנשי קשר מול משרדי האוצר והכלכלה, אפילו מול התקשורת, להם יש מלא שאלות שאף אחד לא עונה עליהן. גם שם המשק יכול לקרוס - והוא ישפיע על כל העיר. אל תשכחו שהעיר העתיקה היא מוקד תיירותי חשוב עבור העיר, וגם המדינה.
נ.ב. אתמול בלבד הודיעו שני בתי חולים במזרח העיר שהם ערוכים לקלוט חולי קורונה. תארו לעצמכם מה היה קורה אם אותם בתי חולים היו מוכנים לזה מתחילת ההתפרצות, איך זה היה מקל על העומס?
בינתיים יש תלונות שאין מספיק אנשי צוות באותם בתי חולים כי חלק גדול מהם מגיעים מהגדה וחלקם לא קיבלו אישורי כניסה לישראל. בעיריית ירושלים, יחד עם משרד ראש הממשלה, מנסים לפתור את הסוגיה. בתקווה שזה לא יהיה מאוחר מדי.
