המסגדים במכה ואל מדינה בסעודיה כמעט ושוממים בימים אלה. שני המקומות הקדושים ביותר לאסלאם התרוקנו מעולי רגל ומתפללים. אפילו זקני המקום לא זוכרים תמונות עגומות כל כך. והכול בגלל נגיף קורונה.
המואזינים במדינות ערב התקשו לעצור את הדמעות כשקראו לאזרחים באופן תקדימי – אל תבואו למסגד להתפלל.
ללא הודעה מוקדמת, עצר הנגיף את כל טקסי הדת הפומביים במדינות ערב. הממסד הדתי, גם אצל הסונים וגם אצל השיעים, הבין די מהר שאין יותר מדי ברירה. זה עניין של חיים ומוות. התקהלות אחת יותר מדי במסגדים עלולה להביא לאסון, שגם כוח עליון כנראה לא יוכל להושיע ממנו.
תפילות יום השישי ההמוניות, אירוע השיא של המאמין המוסלמי במהלך השבוע, בוטלו כמעט בכל מדינות ערב. המסגדים ובתי התפילה נסגרו. אבל זה ממש לא רק זה. אנשי הדת במדינות ערב, שחלקן נמצא כבר בעוצר, התגייסו למערכה להשארת האנשים בבית, ואפילו הוציאו פסקי הלכה יוצאי דופן שמשווים בידוד ביתי למות קדושים.
יש גם מי שכופר בהנחיות של השלטונות ושל הממסד הדתי להישאר בבית ולא להתקהל. מדובר באנשים שסבורים שעלייה לרגל לקברו של אימאם שיעי היא התרופה הטובה ביותר לקורונה.
מגפות אינן זרות לאסלאם. בימים אלה אפשר להיזכר במצביא המוסלמי עמרו בן אל-עאס, מאנשי הנביא מוחמד, שניסה לעודד את אנשיו להישמר מנגיף הדבר שהתפשט בקרב צבאו בזמן כיבוש ארץ ישראל במאה השביעית. יש מי שראה באותה מגפה סימן ליום הדין.
אך 1,300 שנה אחרי, אנשי הדת המוסלמים עסוקים בקרב בלימה כאן ועכשיו. הרמדאן הקדוש למיליארד וחצי מוסלמים כבר תכף מגיע ולמרות הרצון הטוב, לממסד הדתי, בדומה לשלטונות במדינות ערב, אין פתרון קסם לקורונה. כמו בישראל, גם שם מקווים לנס שיושיע אותם מהנגיף - רפואי או דתי... תלוי את מי שואלים.
