בדיוק כשהיה צריך אותו - שר החינוך אבד בבידוד

‫משבר הקורונה נותן לנו הזדמנות לבחון מהי מנהיגות ‫ואילו החלטות צריכים לקבל מנהיגים. כבר שנים פונים אלינו כהורים ‫כדי להשתתף במה שנקרא ‫"הלמידה מרחוק. ‫שולחים לנו מיילים, מאמנים אותנו, ‫מבקשים מאיתנו להיות מרוכזים, ‫מסבירים לנו ‫את החשיבות הגדולה מאוד ‫של קשר ישיר בימי משבר ‫בין התלמידים לבין המורים שלהם, ‫בין התלמידים לבין עצמם, ‫למקרה שאולי ‫לא נוכל לצאת מהבית.

‫והנה זה קרה, אסור לצאת מהבית ‫והלמידה מרחוק עבדה נהדר. "‫אני מאוד נהניתי מהלמידה מרחוק ‫כי אני מאוד אוהבת שגרה ‫וכשקמים בבוקר, בשמונה בבוקר ‫המורה עשתה נוכחות ‫ושייכה לנו משימות" מספרת גלי קרקובסקי, תלמידת כיתה ד בבית הספר אביב בתל אביב. "‫המורה דיברה איתנו משמונה בבוקר ‫עד אחת וחצי בצוהריים ‫וזה עזר לנו להעביר את היום, ‫אז זה היה ממש כיף".

‫בשלושת הימים האחרונים ‫הילדות שלנו היו מחוברות למחשב, דיברו עם החברים שלהם, היו בקשר יום-יומי ‫עם המורים שלהם‫. אבל אז גילו במשרד האוצר ‫שצריך לשלם למורים ‫כסף על עבודתם ‫גם אם הם יושבים בבית, ‫והדבר הזה ‫לא התחבר אחד לשני. "‫היה לי מאוד כיף ‫בלמידה מרחוק ועכשיו כשאין אותה ‫אין לי מה לעשות כשאני קמה בבוקר", אומרת תמר, אחותה של גלי, תלמידת כיתה ג.

‫פתאום הלמידה מרחוק היא לא דבר חשוב. ‫אז איפה שר החינוך? שר החינוך שאמור לייצג את המורים ‫ולשרת אותנו ההורים ‫איפה הוא? ‫הוא הלך לאיבוד בבידוד ‫ואיתו גם הלמידה מרחוק. כל כך חבל, ‫בדיוק כשצריך אותה.