מהטרור - לקורונה: מה מטריד במעקב אחר אזרחים?

אנחנו לא באמת יודעים ‫מה ראש הממשלה מתכנן כשהוא מדבר על שימוש ‫באמצעים טכנולוגיים כדי להילחם בקורונה. ‫‫אפשרות בסיסית היא לעקוב ‫אחרי אלו שנשלחו לבידוד, ‫להתחבר לסלולרי שלהם, ‫לדעת שהם בבתים שלהם, ‫ושהם לא זזו משם. האפשרות הפולשנית הרבה יותר ‫‫היא להתחבר ממש לחיי האזרח, למיקרופון בטלפון, למצלמה, ‫לצלם, להקליט אותנו, ‫לקרוא את המיילים והוואטסאפים שלנו ו‫לדעת כמעט הכול על חיינו.

‫האמצעי הזה נוסה בטייוואן, ‫כנראה בהצלחה יתרה. זאת כנראה הסיבה שראש הממשלה אהב ‫את דוגמה הזו., אבל בטייוואן, הוגבל מאוד השימוש באמצעים טכנולוגיים. ‫מי שרצה שידעו ‫אם הוא בבית או לא בבית ‫היה צריך לאשר זאת, ול‫מי שלא רצה לתת אישור שכזה ‫ניתן מכשיר חלופי במקום מעקב אחרי הפלאפון הנייד הפרטי. נוסף על כך, הטייוואנים ‫העניקו שירות לאזרח באמצעות אותו שירות מעקב. ‫הם שאלו אותו אם הוא בריא, ‫אם הוא מרגיש טוב, ‫אם הוא מראה סימפטומים. ‫זה לא היה רק מעקב נטו, ‫אלא בדיקה שאין החמרה במצבו.

‫עד כה, ככל שאנחנו יודעים, ‫לא נעשה שימוש באמצעים טכנולוגיים ‫למעקב אחר אזרחים ישראלים. ‫איפה כן נעשה בכך שימוש בארץ? ‫במלחמה בטרור. ‫כשמערכת הביטחון רוצה לעקוב ‫אחרי מחבל או למנוע פיגוע ‫האמצעים האלה נכנסים לשימוש. ‫זה גם יותר קל מבחינה חוקית. ‫על אזרחים ישראלים, ככל הידוע לנו, ‫עדיין לא השתמשו באמצעים האלה.

‫החשש המרכזי בכניסת האלמנטים האלה ‫הוא חדירה לפרטיות ‫שעוד לא נעשתה בישראל. ‫אנחנו שומעים כל הזמן על ‫חברות סייבר שמרגלות אחרי ‫כל מיני אנשים שפורצים להם לטלפון, ‫ולוקחים את התמונות וקוראים להם ‫את ההודעות ואת הטקסטים. ‫עכשיו באה ממשלת ישראל ולכאורה אומרת "‫אנחנו הולכים לעשות לכם האזרחים ‫אותו הדבר".

‫מעבר לעובדה שלכאורה ‫אולי אפשר לעגן את זה בחקיקה, ‫הסיפור פה שזה מתקיים קודם כל ללא כנסת, או ללא גוף ביקורת ‫שיבקר על ההחלטה. ‫וזה נעשה בצורה מאוד מאוד מהירה. ‫אנחנו לא יודעים מתי זה יצא, ‫מתי זה יאושר בסופו של דבר. ‫אבל כל התהליך הזה על פניו ‫קורה מהר מאוד.