הבורסות בעולם צוללות בגלל קורונה – מתי נרגיש את זה בכיס?

הקורונה מכה גם בבורסה – מתי נרגיש את זה בכיס?
ראש הדסק הכלכלי בכאן חדשות, שאול אמסטרדמסקי, עונה על השאלות הבוערות נוכח ירידות השערים החדות בשווקי העולם: עד כמה המצב גרוע? למה זה קורה? איך זה משפיע עלינו? והכי חשוב: איך נצא מזה?
מחבר שאול אמסטרדמסקי | פרשנות מחבר שאול אמסטרדמסקי | פרשנות
Getting your Trinity Audio player ready...
קורונה בורסה, הון, משבר
צילום: צילום: אי-פי

1. עד כמה המצב גרוע?

קודם כל, למספרים הדרמטיים: מדד 35 מניות החברות הגדולות בבורסה בתל אביב – תל אביב 35 - צלל אתמול בשיעור חד של 6.5%. בשבוע האחרון איבדו המניות האלה 11% מערכן. בחודש האחרון – 14.5%. השער שבו נסגר אתמול מדד תל אביב 35 היה דומה לשער בדצמבר 2018. או במלים אחרות, כול העליות בשנה ומשהו האחרונות במדד הזה – נמחקו כלא היו.

תל אביב 35 אינו לבד. כל המדדים התרסקו אתמול, לא רק בבורסה בישראל אלא בכל רחבי העולם. מדד 500 החברות הגדולות בארה״ב, ה-S&P500 צנח ב-7.6%. מאז השיא שלו לפני חודש הוא צנח ב-12%. ואפשר להביא עוד מיליון מספרים כאלה, משווקי אגרות החוב ומשווקים אחרים, אבל בגדול התמונה ברורה - המשקיעים ברחבי העולם בפאניקה מוחלטת, ומוכרים מניות. 

2. למה זה קורה?

זה קורה כי הסוחרים בשווקי ההון הבינו, באיחור, שהקורונה זה לא סיפור קטן. זה לא איזה וירוס אלים במיוחד שתקף את סין ונותר בגבולותיה. זה סיפור שהתפשט במהירות לרחבי העולם, והוא הולך לפגוע בכל הכלכלה העולמית. בכל המדינות, בכל הענפים, בכל מקום. 

לשווקי ההון לקח זמן להפנים את זה. עד לפני שבועיים שלושה הם עוד עלו ועלו ועלו, בזמן שבסין גם מספר החולים בקורונה עלה ועלה ועלה. אנשים כמו פרופ׳ ווילי שי מאוניברסיטת הרווארד, מומחה עולמי לשרשרת הייצור הגלובלית, התריעו בפני הסוחרים בשוק ההון כי הפגיעה הולכת להיות קשה, אבל השווקים התחילו לעלות. רק אחרי שהמגפה באיטליה יצאה משליטה - והיוותה דוגמא לעולם, וגם לארה״ב - מה קורה כשהממשלה אינה מנסה להכיל את הווירוס, השווקים הפנימו והתחילו להתרסק.

מה שמניע כרגע את הפאניקה הזו היא חוסר הוודאות. חוסר ודאות כמה גדול זה יהיה, כמה גרוע זה יהיה, מתי יגיע השיא, וכמה זמן ייקח להתאושש ממנו. שווקי ההון שונאים אי ודאות, וככל שיש יותר ממנה, הירידות ימשיכו, גם אם פה ושם יהיו ימים של עליות.

 3. רגע, ואיך קשורים הסעודים ומחיר הנפט?

אחד הדברים שהניעו את הירידות אתמול בשוק ההון היה מלחמת מחירי הנפט שהתחילה בין ערב הסעודית, רוסיה וארצות הברית. שלוש המדינות האלה הן יצרניות הנפט מהגדולות בעולם, וכל אחת מהן מנסה להוביל את שוק הנפט העולמי. מחיר הנפט קרס אתמול ב-25%, הקריסה הגדולה ביותר במחירו מאז מלחמת המפרץ.

זה התחיל בסוף השבוע, כשהרוסים הודיעו שהם לא מסכימים לדרישה של קרטל הנפט - ארגון אופ״ק, המדינות שהן יצרניות הנפט הגדולות, בהובלת סעודיה - לצמצם במשותף את ייצור הנפט. הרעיון מאחורי הדרישה של הקרטל הייתה לוודא שהירידה בביקוש העולמי לנפט, בגלל ההאטה הכלכלית, לא מביאה לירידה במחיר. אבל הרוסים התנגדו, והסעודים השיבו מלחמה - לא רוצים להסכים? אין בעיה, אנחנו נגביר את ייצור הנפט שלנו וניקח את כל השוק, ושכולם ייחנקו.

בתגובה להודעה של הסעודים מחיר הנפט צנח, ועכשיו כולם בבעיה. הסעודים יכולים להרשות לעצמם צניחה במחיר, משום שעלות הפקת הנפט שלהם זולה יותר. בעיקרון, מעל למחיר חבית נפט של 10 דולר הם כבר רווחיים. זאת בזמן שיצרניות נפט כמו ארה״ב ורוסיה זקוקות למחיר נפט גבוה יותר, של 40-50 דולר לחבית, בשביל להיות רווחיות.

בתגובה לצעד של הסעודים, מחיר הנפט צנח ואיתו צנחו מניות כל חברות האנרגיה המובילות בעולם, מה שדחף את השווקים עוד יותר כלפי מטה.

 

3.5 איך זה משפיע עלינו?

חסכונות הפנסיה של כמעט כל הישראלים נמצאים בבורסות, גם בישראל וגם בעולם. כשהשווקים יורדים, גם הפנסיות שלנו נפגעות.

אבל, ואלה החדשות היותר טובות, הפגיעה הזו מוגבלת. היא מוגבלת משום שלא כל הכסף שלנו מושקע במניות. המדינה מעניקה רשת ביטחון לחוסכים בקרנות הפנסיה החדשות. פנסיונרים וחוסכים מעל גיל 60, למשל, מקבלים הגנה ממשלתית על 60% מכספם. 60% מהכסף מובטח בריבית ידועה מראש (ודי גבוהה) שהממשלה, כלומר משלמי המיסים, משלמת.

יתר הכסף מושקע בכל מיני אפיקים, אבל במקרה של חוסכים מבוגרים, מידת הסיכון, כלומר החשיפה למניות, די מוגבלת. בקיצור, אם אתם קרובים לגיל הפרישה תהיה פגיעה בפנסיה שלכם, אבל יחסית מצומצמת. אם אתם רחוקים מגיל הפרישה, החסכונות שלכם הולכים לחטוף מכה קשה, אבל לפחות בתיאוריה יש לכם הרבה שנים להתאושש מזה.

ואם יש לכם חסכונות בבורסה באופן ישיר, בלי קשר לפנסיה? אם אתם זקוקים לכסף הזה מחר בבוקר, החסכונות האלה מלכתחילה לא אמורים להיות בבורסה משום שהסיכון הוא גבוה. ואם אתם זקוקים לכסף רק בעוד הרבה מאוד זמן, למשל בעוד עשור, אני לא הולך לייעץ לכם מה לעשות עם הכסף שלכם, אבל אולי עדיף להימנע מלנסות לתזמן את השוק. 

4. אז מה עכשיו?

אף אחד לא יודע לאן השווקים הולכים, אבל ככל שהווירוס מתפשט ומספר החולים והמתים גדל, וככל שיותר ויותר מדינות נוקטות בצעדים חריפים, כמו איטליה שאתמול למעשה השביתה את כל המדינה, ברור שהמשבר הכלכלי שייגרם כתוצאה מהמגיפה גדל.

בנק ישראל העריך אתמול שאם הכול ייגמר במהלך הרבעון הבא של השנה, כלומר אי שם ביוני, הנזק למשק יהיה מוגבל, בערך 0.7% מהתוצר, שהם כ-10 מיליארד שקל. במשרד האוצר העריכו את הנזק בקצת יותר - אחוז תוצר שלם.

אבל זה התרחיש האופטימי. אם חלילה המשבר הכלכלי יתפשט בעקבות הווירוס ויהפוך להאטה חריפה בכלכלה העולמית או חלילה למיתון עולמי - כלומר חצי שנה של התכווצות של הכלכלה - הנזק לא ייגמר ב-10 מיליארד שקל, אלא עלול להיות עמוק בהרבה. 

5. מתי נצא מזה?

אף אחד לא יודע. התרחישים של משרד האוצר מדברים על חצי שנה עד שנה. גם בחברת הייעוץ הגלובלית מקינזי גיבשו הערכה דומה. אבל האמת היא שהמשבר הזה כל כך בחיתוליו, שפשוט קשה להעריך. אם המדינות יצליחו להשתלט על התפשטות הנגיף ולהכיל אותו, כמו בסין, ההתאוששות יכולות להיות מהירה יחסית. אבל לשם כך יש צורך בצעדים דרסטיים מאוד, כמו בסין, ולא ברור שכל מדינות המערב מוכנות לכך. לכן, נדמה כעת שהתשובה לשאלה הזו תלויה בעיקר בכך. 

6. איך אנחנו נכסים לזה? (ישראל)

המשק הישראלי נכנס למשבר הזה במצב כלכלי מצוין, עם כמה כוכביות. קודם כל, המספרים הטובים: האבטלה בשפל. זה נתון חשוב מאוד משום שאם היינו נכנסים למשבר כשהאבטלה כבר הייתה גבוהה, עוצמת המשבר הייתה גבוהה יותר. כשהאבטלה בשפל, הממשלה תצליח להתמודד גם אם יהיו פיטורי עובדים בהיקף מוגבל (כפי שקרה במשבר של 2008). גם הצמיחה הכלכלית של ישראל, עד תחילת התפרצות הווירוס, הייתה בסדר. לא משהו - 3.5% בשנה - אבל בסדר.

עכשיו לכוכביות: הגירעון הממשלתי גבוה מאוד, כ-4% מהתוצר. זה אומר שאם חלילה המשבר יתפתח להאטה או למיתון, הכנסות הממשלה ירדו, והוצאותיה יגדלו (דמי אבטלה מוגדלים, סיוע לעצמאים, השקעות בתשתיות וכל צעד אחר שנועד להתניע את המשק), והגירעון יגדל מאוד. זה נכון שהריביות בשווקים נמוכות מאוד, מה שתיאורטית יקל על הממשלה לגייס כסף בשביל לממן את הגירעון הזה, אבל להיות עם גירעון כל כך גבוה בתקופה כל כך לא יציבה, זה מתכון לפורענות.

מלבד זה, למשקי הבית יש הרבה מאוד חובות. הר החובות הכולל של משקי הבית בישראל הוא יותר מחצי טריליון שקל. רוב הסכום הזה הוא במשכנתאות - הישראלים לוקחים משכנתאות בהיקף של 5-6 מיליארד שקל בחודש. אם חלילה שיעור האבטלה יעלה באופן משמעותי, משפחות רבות יתקשו לעמוד בהחזרי ההלוואות. כל עוד זה יקרה באופן מוגבל ולזמן מוגבל, ההשפעה תהיה מוגבלת, כי הבנקים יפרסו את החובות האלה. אם זה יימשך יותר מדי זמן, היכולת של הבנקים לספוג הפסדים תרד, והמשבר עלול להעצים. היה עדיף להיכנס למשבר עם שיעור חובות נמוך יותר. 

7. איך אנחנו נכנסים לזה? (העולם)

העולם נכנס למשבר הזה במצב לא מדהים. מדינות רבות עדיין נושאות על גבן חובות גדולים מאוד כתוצאה מההתמודדות עם משבר 2008, ביניהן ארצות הברית. בחלק מהמדינות כמו איטליה, גרמניה או יפן, עוד לפני התפרצות הווירוס היו סימנים של האטה כלכלית. ובגדול הבנקים המרכזיים בארצות הברית ובאירופה מחזיקים את השווקים והכלכלות בחיים בזכות ריביות אפסיות (ואפילו שליליות), מה שמגביל מאוד את היכולת שלהם לתמוך בכלכלה במקרה של משבר נוסף. במלים אחרות, גם אם ישראל במצב יחסית טוב, מדינות אחרות נמצאות במצב לא משהו. הלא משהו הזה עלול להעמיק את המשבר, מה שישפיע על ישראל, משום שהיא מדינת מוטת ייצוא וייבוא שמושפעת מאוד מהכלכלה הגלובלית. 

8. מה הממשלה יכולה לעשות?

זה תלוי בהיקף המשבר ובמשכו. כל עוד אנחנו מדברים על פגיעה בכלכלה הישראלית בלבד בגלל ההגבלות של משרד הבריאות, לממשלה יש לא מעט כלים. הממשלה יכולה (וכבר עשתה את זה) להעמיד ערבויות לטובת הלוואות גישור לעסקים קטנים שמתקשים לעמוד בביטול ההזמנות שלהם וצריכים כסף זמין בשביל לשרוד. הממשלה יכולה לעזור לאנשים שהמעסיקים שלהם הוציאו אותם לחופשה כפויה עד יעבור זעם על ידי תשלומי אבטלה מוגבלים והארכת הזכאות לדמי אבטלה. הממשלה יכולה לדחות תשלומי מע״מ לעצמאים ועסקים קטנים, היא יכולה לתת הטבות מס (הנשיא טראמפ שוקל זאת כעת), היא יכולה להגדיל ביקושים על ידי השקעה מסיבית בתשתיות, יש לה לא מעט כלים.

אבל, אם המשבר הזה יהפוך למשבר גלובלי, סט הכלים של הממשלה יהיה מוגבל יותר. אם באירופה ובארצות הברית, השווקים העיקריים אליהם התעשיינים הישראלים מייצאים ומהם היבואנים הישראלים מייבאים, תהיה האטה חריפה או מיתון, הפעולות של הממשלה יהיו בבחינת אקמול. כל עוד לא יהיו ביקושים עולמיים, בפני היצואנים והיבואנים צפויה תקופה קשה.

תקופה כזו כבר היכתה את ישראל ב-2008, ובזכות מערכת פיננסית שמרנית ויציבה, ובזכות קור רוח ממשלתי, המשק הישראלי שרד את המשבר ההוא בהצלחה (למעט זינוק מטורף במחירי הנדל״ן). האם משבר 2020 ייראה כמו 2008? קשה להעריך בשלב זה, משום שהוא מתחיל מסיבות אחרות לחלוטין.

שטפו ידיים והחזיקו מעמד, זה הולך להיות קשה וכואב, וזה לא הולך להיגמר מאוד בקרוב.

הפופולריים