בואו נתחיל בהתחלה - אין לי מושג ירוק מה באמת כוללת התוכנית הכלכלית של הליכוד, כי הליכוד לא באמת הציג תוכנית כלכלית. במסיבת עיתונאים שלא כללה שאלות עיתונאים, הציג נתניהו בעיקר דברים וצעדים כלכליים שעשה לפני 15 שנה בתור שר אוצר. ניר ברקת, שר האוצר המיועד שלו, הציג כמה שקפים עם סיסמאות כל כך כלליות, שקשה להבין איך הן באמת הופכות לתוכנית בת יישום. בקיצור, אירוע תעמולה נטו, בלי תוכנית כלכלית מסודרת. ובכל זאת, אפשר לשלוף כמה תובנות גם מהמעט שהוצג.
דבר ראשון, חלק מההבטחות היפות שהוצגו במצגת סתרו אחת את השנייה. למשל, ברקת ונתניהו הבטיחו "הורדת מכסים ורגולציה" בשביל להוריד את יוקר המחיה במזון (בצורה דרמטית!), אבל באותה נשימה הבטיחו "תמיכה מסיבית בחקלאים". כדאי להחליט, לא? איך מצד אחד מורידים מכסים שיגדילו את הכדאיות של ייבוא מוצרים חקלאיים מחו"ל - גבינות, חמאה, טונה, בשר, מה שזה לא יהיה - אבל מצד שני תומכים בחקלאים הישראלים? אלא אם יש לנתניהו וברקת איזה פטנט סודי שהם לא טרחו לחשוף, אני לא מבין איך שני הדברים האלה מתקיימים יחד.
גם ההבטחה "להוריד דרמטית את מחירי הדיור" לא בדיוק מתיישבת עם ההבטחה "לסבסד משכנתאות לזוגות צעירים", שרק תעלה את מחירי הדיור למעלה, כי היא תגדיל את ביקוש הדירות ללא הגדלת ההיצע. בכלל, לא ברור איך אחרי כמעט עשור של אין-ספור ניסיונות לרפורמה בתחום הדיור, כולן תחת ממשלת נתניהו, מישהו עוד חושב שלממשלה נותרו קלפים לשלוף בסיפור הזה. כל עוד הריבית אפסית, והיא תישאר אפסית בטווח הנראה לעין, וכל עוד זול מאוד לקחת משכנתה (וזה יהיה אפילו זול יותר אם הממשלה תסבסד את זה), אין סיבה שהביקוש לדירות ייפסק. מנגד, על אף שנתניהו התגאה שקצב התחלות הבנייה נמצא בעלייה בעשור האחרון, למען האמת הוא נמצא בירידה בשנים האחרונות, וההיצע עדיין לא מדביק את הביקוש.
דבר שני, חלק מההבטחות של נתניהו וברקת דומות, עד כדי זהות, להבטחות במצע הכלכלי של כחול-לבן. קחו למשל את ההבטחה על "הפחתת עומסים ותורים" במערכת הבריאות. אחלה, איך אתם מתכוונים לעשות את זה? ויותר מזה, במה זה שונה מההבטחה של כחול לבן "לקצר את זמני ההמתנה לטיפולים רפואיים במערכת הבריאות הציבורית"?
זו לא הדמיון היחידי בין התוכניות של שתי המפלגות. נתניהו וברקת הכריזו על השקעות בחדשנות ובטכנולוגיה (הם זרקו המון מילים יפות - בינה מלאכותית, סייבר, דזרטק, סיבים אופטיים, רשת 5G בסלולר), אבל גם כחול לבן מבטיחים דברים יפים בתחום, מ"חיזוק תעשיית ההייטק הישראלית" ועד ל"הפיכת המערכת הישראלית לחדשנית בכל תחומי החיים".
נתניהו וברקת הבטיחו "להשוות את הזכויות הסוציאליות של העצמאים לשכירים", וכחול לבן מבטיחה לקדם "צמצום אפליה של בעלי עסקים קטנים ובינוניים בזכויות סוציאליות". הליכוד מבטיחים "מהפכה ברישוי עסקים" וכחול לבן מבטיחים "צמצום הבירוקרטיה ועידוד יזמות". נחמד, לא? בשביל מה לרוץ בשתי מפלגות, אפשר להתאחד ולחסוך עלויות.
דבר שלישי, חלק מההבטחות של נתניהו וברקת נראות חלולות לחלוטין. הם מבטיחים, למשל, להוסיף 700 מיטות למערכת הבריאות כל שנה. יודעים מתי זה קרה בפעם האחרונה? אף פעם. יודעים למה? כי זה עולה עשרות מיליארדים.
גנץ: לא אעלה מיסים כדי לתקן את מערכת הבריאות
הם מבטיחים ליצור "400 אלף מקומות עבודה חדשים בפריפריה בתוך עשור". אחלה. איך בדיוק הם מתכוונים לעשות את זה? כבר היום המדינה מחלקת המון כסף למי שיהיו מוכנים להקים עסקים בפריפריה. הפלא ופלא, העסקים הגדולים עדיין מעדיפים לרכז את הפעילות העסקית שלהם באזור המרכז.
הם מבטיחים "לפרק את הריכוזיות ואת המונופולים" שמעלים את יוקר המחיה הישראלי. אה, מדהים! איך לא חשבו על זה קודם? אה, חשבו? אה, לא הצליחו. אה, הבנתי. בטח עכשיו יצליחו.
ודבר רביעי ואחרון, מאיפה יבוא הכסף לכל הטוב הזה? התוכניות שברקת ונתניהו הבטיחו יעלו עשרות מיליארדים, לפחות. בדיוק כמו כחול לבן, גם הליכוד מציעים תשובה מאוד עמומה לשאלה הזו. בשתי המפלגות אומרים את אותם שני דברים - הכסף יבוא מצמיחה, ומהגז. בואו נפרק את זה רגע.
כשהם אומרים שהכסף יגיע מהגדלת הצמיחה, זה אומר שבזכות הרפורמות שהם מבטיחים הכלכלה תצמח, והצמיחה הזו תביא עוד כסף למימוש כל הרפורמות שהם מבטיחים. עוד לפני שנכנסים למספרים, אפשר לראות את הכשל הבסיסי בהבטחה הזו: קודם צריך להשקיע את הכסף בתוכניות, ורק אחר כך, אולי, ייכנס כסף לקופת המדינה. זה כמו להבטיח כסף מהאוויר.
המשמעות של קודם להוציא כסף ואחרי זה יבוא יותר כסף היא להגדיל את הגירעון. ואמנם, ממשלות נתניהו עושות את זה בעקביות בעשור האחרון - הגירעון הנוכחי עומד על כ-4% מהתוצר, וההכנסות ממיסים עדיין לא באות. האגדה הזו, כאילו הצמיחה העתידית תממן את כל התוכניות שלנו לא נתמכת בנתונים. בקופת המדינה חסרים היום יותר מ-50 מיליארד שקל. בשנת 2020 הבעיה תהיה קשה יותר.
אלה ממש הבטחות ריקות. אתה לא "מוסיף 700 מיטות חדשות למערכת הבריאות כל שנה" מהאוויר. זה אשכרה עולה כסף, כסף שצריך להגיע ממקום אחר - לא מהצמיחה התיאורטית של מחר, אלא כאן ועכשיו. ואגב, קצב הצמיחה של ישראל מדשדש כבר עשור סביב 3%-3.5%, כי החברה הישראלית עוברת שינוי דמוגרפי אדיר. לזה ראש הממשלה ושר האוצר המיועד שלו לא ממש התייחסו במצגת שלהם.
גם ההבטחה להביא את הכסף מהגז היא הבטחה ריקה לחלוטין. נתניהו נזהר במילותיו בשביל לא להבטיח סכומים מדויקים, והוא יודע בדיוק למה. נכון לעכשיו, התמלוגים מהגז מסתכמים בפחות ממיליארד שקל לשנה. זה אחלה כסף, אבל רחוק מאוד מלהספיק בשביל לקיים את כל ההבטחות האלה. בקרן הגז, זו שאמורה לקלוט את הכסף שיגיע ממאגרי הגז ברגע שייכנס לתוקף מיסוי ששינסקי - מיסוי שיגדיל את הכנסות המדינה מהגז - יש היום כמיליארד שקל. ובכל מקרה, ייקח זמן עד שייכנס לשם כסף גדול. וגם כשכבר ייכנס, החוק קובע שהקרן תשקיע את הכסף הזה ותחלק למדינה רק 3.5% בכל שנה. כלומר שאם יש בקרן מיליארד שקל, מדובר ב-35 מיליון שקל בשנה במקסימום. אפילו כשיהיו בקרן 10 מיליארד שקל, ויחלפו שנים ארוכות עד אז, היא תוכל לחלק במקסימום 350 מיליון שקל. זה המון כסף, אבל ממש טיפ טיפה בים מול גודל ההבטחות.
בשביל מה לרוץ בשתי מפלגות, אפשר להתאחד ולחסוך עלויות. נתניהו וגנץ
בשורה התחתונה, המסר שהיה החשוב ביותר לנתניהו וברקת להעביר ב"מסיבת העיתונאים" שלהם, היה: "זה אנחנו, הווינרים של הכלכלה, או התפיסה הכלכלית ההסתדרותית הכושלת של כחול לבן". כל היתר היה סתם מסך עשן ואחיזת עיניים. בפועל, שתי התוכניות, אם אפשר בכלל לקרוא לזה כך, של שתי המפלגות לא ממש מציאותיות, לא ממש שונות אחת מהשנייה, ולא באמת שוות משהו לבוחרים שלהן. או שהם חושבים שהבוחרים לא באמת מתעניינים בכלכלה, או שהם מתייחסים אליהם בזלזול. כך או כך, זה לא נראה משהו.
