מתווה נתניהו לגנץ: לא היה כלום כי אין כלום

מתווה נתניהו לגנץ: לא היה כלום כי אין כלום
ההצעה שהעביר ראש הממשלה לקידום המשא ומתן הייתה ריקה מתוכן. מסעיפים חברתיים ומדיניים מעורפלים, ועד לנושא דת ומדינה – שדווקא יחזק את החרדים. בכחול לבן היו חייבים להשיב עליו בשלילה | פרשנות
מחבר יואב קרקובסקי מחבר יואב קרקובסקי
Getting your Trinity Audio player ready...
בנימין נתניהו, בני גנץ
צילום: צילום: יונתן זינדל, אבשלום שושני, פלאש 90

אז כמו שאומרים הגששים – "מה היה לנו שם", בהצעה של נתניהו. אם ננתח אותה לעומק נבין שהיא הייתה ריקה חלולה, ספין חגים קלאסי. ראש הממשלה בחר לפתוח בענייני הביטחון כמובן, והתחייב שהממשלה הבאה, תקדים ותאשר תקציב ביטחון ייעודי, עוד לפני העברת תקציב המדינה. זאת נוכח האיומים שלאורם אישר ראש הממשלה, שהוא גם שר הביטחון, פגישות תדרוך שאינן חלק מהפרוטוקול הפוליטי לבני גנץ ולגבי אשכנזי עם הרמטכ"ל אביב כוכבי.

ספק אם נושא כזה אמור להיות חלק מהסכם קואליציוני. זו יכולה להיות החלטת ממשלה, לאחר קום הממשלה. לסעיף הזה חשיבות בעצם פרסומו לציבור – להחדיר את תחושת החירום הלאומית שאנחנו מצויים בה, ונוכח כך מתבקשת מכל הצדדים אחריות לאומית.

אלה היו קולות של מעשה פוליטי, אבל לא היה בהצעה הזו כלום. היו שם מילים, נכתבו סעיפים, והוצג מצג של וויתורים כלפי השותפים בבלוק בנושאי דת ומדינה. אבל בעצם לא היה שם שום דבר. מה שבנימין נתניהו רצה, קרה. גנץ דחה את ההצעה וכך הקמפיין "מי אשם בבחירות 2020" יכול להימשך כרגיל. האצבע אמורה להישלח לכיוון כחול לבן, ובעיקר לכיוונם של יאיר לפיד ואביגדור ליברמן.


הממשלה היוצאת מורישה לבאה גירעון תקציבי של בין 15 ל-20 מיליארד שקלים, ובשל המצב הביטחוני נדרשת היערכות. מה שמבקש נתניהו בסעיף השני של הצעתו היא שגנץ-לפיד-אשכנזי ויעלון, יעשו טובה לחבר, ויעזרו לו להתמודד עם כשלי הכלכלה של הממשלה היוצאת. בכך הם יסייעו לו עם קביעת יעד גירעון "נוח" יותר. גם זה, לא ממש סעיף בהכם קואליציוני אלא חשיפת חוליי הכלכלה שעליהם מדברים בכחול לבן, ובעיקר לפיד, כבר חודשים ארוכים.

המשפט בהצעה המתייחס להבנות בנושאים חברתיים היא כללית לחלוטין, ונטולת כל הבטחה בתוכה או תוכנית סדורה. לו היה צריך לגרות נתניהו את עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיס או משה כחלון למשא ומתן, הוא היה מוצא את המילים ההצעות והעניינים החברתיים שבאמת בוערים. בהצעה לכחול לבן, מפזר נתניהו ערפל חברתי ולא יותר מזה.

הסעיף בנוגע לדת ומדינה, הוא הסעיף המרכזי שבו בחר ראש הממשלה "לסדר" את שותפיו, אולי, לעתיד. הבלוק מוותר לכאורה על החסינות של החרדים בנושאי דת ומדינה, אבל את המילה "לכאורה" צריך להדגיש. חוק הגיוס יעבור במתווה אריאל אטיאס, שלקח את חוק הגיוס של ליברמן ושינה אותו מעט. להצעה הזו ליברמן סרב ערב פיזור הכנסת ה-21, וגם האדמו"ר מגור הטיל וטו עד כמעט הרגע האחרון. גורם בכחול לבן הגדיר את מתווה הגיוס המוצע: "מתווה ליצמן".

חוץ מזה מבטיח סעיף חוק הגיוס חופש הצבעה סיעתי לחברות הקואליציה, משמע החרדים יישבו בקואליציה ויצביעו נגד החוק הזה. בזכות קולות הליכוד וכחול לבן החוק יעבור. אבל באופוזיציה יישב לו ליברמן שידקור את גנץ ולפיד באמירות קשות. כך שנתניהו דורש מהם לשלם את המחיר הפוליטי, ולא לקבל שום דבר בעל משמעות. בכחול לבן שמבינים דבר או שניים בחוק הגיוס, בעיקר הפלג של יש עתיד, עליהם ביקש נתניהו לחולל את הסיבוב הזה?

שאר הסעיף מוצג על ידי נתניהו כוויתור של בלוק הימין – אבל זו העבודה בעיניים הגדולה ביותר על הציבור. נתניהו מבקש לדחות את ענייני דת ומדינה, ולא לעסוק בהם בשנה הראשונה של הממשלה. לפי המתווה שרוצים בליכוד, הרוטציה תהיה שנה ראשונה נתניהו, השנתיים הבאות גנץ ובשנה האחרונה ישוב נתניהו לתפקיד. כך שבעצם המתווה הזה מקבע שנת יציבות פוליטית ראשונה תחת נתניהו בלי חוקי דת ומדינה במשמרת שלו, שהמהומה הגדול תבער בחלק של גנץ.


אך מעבר לזה, לכחול לבן ובעיקר לישראל ביתנו, רצון והבטחה לבוחר "לעדכן" את הסטטוס קוו. הם יצאו בשורה ארוכה של הבטחות לבוחר. מה שתובע נתניהו מהם, זה לוותר על כל ההבטחות לבוחר, ואין להם שום דבר להציג לציבור שלהם בתמורה, כלום. זה לא משא ומתן, זה רק מתן מבחינת כחול לבן. בעיקר כשמחוץ לכותלי ממשלת החלומות של נתניהו יושב ליברמן, אותו הוא לא רוצה בממשלה, שיישב בחוץ ויתפרנס מכל ויתור של כחול לבן – בעיקר בנושאי דת ומדינה.

הסעיף הזה הוא מתנה לחרדים ורחוק מלהירשם כוויתור שלהם. זו מתנה שמבטיחה להם שמירה על הקיים, שזה הנכס העיקרי שהם זקוקים לו. נוכח הכוונה של גנץ-לפיד וליברמן לשנות את כללי הסטטוס קוו, ולעדכן אותם למציאות המתקרבת: שיכולה להכיל סוגים שונים של משפחות, שבהם יש אבא ואבא, אמא ואמא, שיוכלו להביא ילדים לעולם בקלות. ביחד עם עוד הבטחות שהבוחר הישראלי שם על הפתק שלו, ולא רוצה לגלות שכל פתק ששמים בקלפי – מביא את אותה תוצאה מוכרת, הפרת הבטחות שניתנות ערב בחירות.

מתווה דת ומדינה שהציע נתניהו מאבטח את החרדים, ותוקע את כחול לבן. שוויון הנפש שבו קיבלו החרדים את הצעת נתניהו כבר בדקות הראשונות לאחר שפורסם, לימדה שהם האמינו מלכתחילה בבורא עולם שיימנע מכחול לבן לקבל את ההצעה. אבל יותר מזה הם קראו אותה היטב והבינו שאין בה כלום. לכן גם אם גנץ היה פוצח על סמך ההצעה הזו בשיחות קואליציוניות, מעמד החרדים רק היה מתחזק.

הסעיף האחרון בנושא המדיני מזכיר מאוד את הנוסח הכללי של הערפל החברתי. נתניהו וגנץ יגבשו יחדיו את עמדתם בנושאים המדיניים: תוכנית המאה של טראמפ, שנעלמה לפי שעה, סיפוח בקעת הירדן וצפון ים המלח. גם זה אינו סעיף בהסכם קואליציוני. נוסחו פה אמירות כלליות שהיה ברור שלו תוקם ממשלה, הם יהוו חלק מסדר יומה של ישיבת הממשלה הראשונה – לא יותר מזה.

אם גנץ היה פוצח על סמך ההצעה הזו בשיחות קואליציוניות, מעמד החרדים רק היה מתחזק

הדבר המדאיג בהודעת הליכוד שיצאה אתמול (חמישי) זה המשפט הבא: "זה מתווה שגובש בעבודת מטה שנעשתה בימים האחרונים". זו תוצאה של עבודת מטה, איזה מטה עבד על ההצעה הזו? על זה העסיק נתניהו אנשים? נוסח ההודעה הזה מעלה ספק ברצינות השימוש במילים "עבודת מטה", ואיך נראית עבודת מטה רצינית מול גורמים בינלאומיים או אפילו בתכנון לטווח רחוק.

נוכח הניתוח של הצעת נתניהו, ברור מדוע כחול לבן היו חייבים להשיב עליה בשלילה. יפה מצידו של גנץ שבהודעתו המפורטת לא פסל את כלל ההצעות, ומצא בתוכן גם סממנים חיוביים לפתיחת הדיונים בנושאי דת ומדינה. ללמדכם שגנץ שומר על כבודו של ראש הממשלה, למרות שבכירים בכחול לבן התייחסו למתווה הזה כאל נייר שיש להשליכו לפח האשפה הפוליטי הקרוב.

אז מה הלאה? קיימת סבירות מסוימת שאתמול התקדמות צעד אחד קדימה לתהום בחירות 2020. המפתח בידיים של גנץ. יריב לוין התחייב בראיון לתוכנית "כאן הערב" בכאן רשת ב' בשיחה עם רונן פולק ונעמה סיקולר, כי הליכוד יגיע לשיחות המשא ומתן אליהן יוזמן על ידי כחול לבן בלב פתוח נפש חפצה, ולא כדי לשחק במשחקי בונקר. אבל בכחול לבן צריכים להפנים את המשפט: "הרוצה בשלום ייכון למלחמה". ובמישור הפוליטי: הרוצה בממשלת אחדות לאומית רחבה – ייכון לממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת.

הנשק היעיל היחיד מול הליכוד במשא ומתן עם הגב אל הקיר היא ההבנה שיש לכחול לבן היתכנות להקמת ממשלת מיעוט ותשתית פוליטית מוכנה לצורך כך. ממשלת מיעוט שתוציא את בנימין נתניהו בחודש דצמבר מלשכת ראש הממשלה ומביתו ברחוב בלפור, בחודש המכריע בחייו גם מבחינה משפטית – ללא מתווה של נבצרות, ללא משענת פוליטית בכלל, זה נשק יום הדין. לכן עדיף לו לייצר מתווה מוסכם עם כחול לבן על פני עזיבת ראשות הממשלה בלי כלום. כחול לבן, ליברמן והרשימה המשותפת לא רוצים לשתף פעולה להקמת ממשלה קצרת ימים שכזו, אבל אם כחול לבן וישראל ביתנו רוצות ממשלת אחדות – זה התסריט היחיד שיביא אותה.

 

הפופולריים