גרבוז ושמו שביט
לכל מערכת בחירות יש את הדודו טופז או יאיר גרבוז משלה. בבחירות 2019 מועד ב' – קוראים לו שבתי שביט, ראש המוסד לשעבר. הכותרת הראשית של "מעריב" בסוף השבוע האחרון סיפקה לליכוד תחמושת מול השמאל. ראש המוסד - שמזוהה מאוד עם הימין דווקא - ביקר בחריפות את בוחריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הבעיה של שביט מתחילה דווקא עם האיש החזק של הממשלה הקודמת, מי שלחץ להיות שר המשפטים הבא והסתפק השבוע בתיק התחבורה:
מראיין: היום לבצלאל סמוטריץ’ יש כוח פוליטי.
שביט: “אתה מוכן לחיות במדינת ישראל שהוא מתאר? בארץ ישראל של סמוטריץ’ אני לא אשאר דקה. המלחמה שלי היא לא עם סמוטריץ’”, הוא מוסיף, “אלא עם הליכוד בראשות נתניהו. הבוחרים שלו הם אנשים חסרי דעת, חסרי הבנה. הבייס הפוליטי שלו זה אנשים שהסף הנורמטיבי שלהם הוא בגובה דשא”.
הסערה, כמובן, הוצתה מיד. שביט - ראש מוסד מוערך - זכה לכינויי גנאי ופיד הטוויטר בער כנגדו. כמעט כל בכירי הליכוד וחברי כנסת מהשורות האחרונות יצאו נגדו. שביט, השוהה בחו"ל, התראיין לגלי צה"ל והבהיר: איני חוזר בי מהדברים שאמרתי. "המשפט האחרון, אני זוכר שאמרתי אותו ואני לא מתנער מזה. דיברתי על משוואה של מנהיגות ומוסר, והבעתי את דעתי, שלפיה אי אפשר לגשר בין שני הניגודים האלה. איש מוסר אמיתי לא יכול להשלים עם מנהיגות בעלת מוסר נמוך מאוד, ואני אומר את זה בלשון המעטה... אין טעם שאתן צ'ק ליסט של המוסר הנמוך של ראש הממשלה".
בוקר טוב @ShabtaiShavit. פחד נובע מבורות. בא ניפגש לכוס קפה. בטוח שאחרי שעה שיחה והיכרות תחליט שאתה נשאר בשמחה גם בארץ ישראל שלי. ולדעתי גם כדאי שתתנצל על האמירה המתנשאת שלך נגד בוחרי נתניהו. לא כל מי שחושב אחרת ממך הוא חסר דעת. pic.twitter.com/cEi7MEo7OI
— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) 20 ביוני 2019
הם קראו לנו צ׳חצ׳חים, מנשקי קמעות, ״בוטים״ ועכשיו אנחנו ״אנשים חסרי דעת״. אין גבול להתנשאות של השמאל על בוחרי הליכוד. התשובה שלנו תגיע בקלפי pic.twitter.com/AcJHlIA9oT
— Benjamin Netanyahu (@netanyahu) 20 ביוני 2019
לשבתי שביט של היום קראו רק לפני ארבע שנים יאיר גרבוז, ומיד אחר כך עודד קוטלר. בבחירות האחרונות תחקיר הבוטים הגדול גויס להלהיב את מצביעי הימין והליכוד בעיקר נגד השמאל. הפעם זה קצת שונה – שביט אינו איש שמאל. אולי זה עוד פרק בביקורת שמטיחים גורמי ימין בראש הממשלה. הפעם גם באופוזיציה מגנים את דברי שביט, כי ראשי כחול לבן רואים בבוחרי ליכוד פוטנציאל ולפגוע בהם תהיה טעות. 90 יום לבחירות – את נתניהו מבקרים, את בוחריו מחבקים.
מסע הקניות של שקד
איילת שקד היא הכוכבת של הימין 2019. למען האמת, היא הייתה כזו כבר מרגע כניסתה למערכת הפוליטית לפני שבע שנים, לצדו של נפתלי בנט. בוני וקלייד של הפוליטיקה הישראלית עשו דברים בלתי צפויים, הלכו על הקצה - והצליחו. הוא היה המנוע, היא היתה הגב הציבורי. הם פעלו יחד והשלימו זה את זו. במהלך חורף 2019, היה קשה בעיקר לשקד. היא התנגדה בכל מאודה למהלך עזיבת הבית היהודי. התחנה הבאה שלה היא חזרה לליכוד. היא יודעת ומבינה כי רק באמצעות הליכוד ניתן להגיע בישראל לראשות הממשלה.
לבנט היו תוכניות שונות לכפות איחוד בין הליכוד לבין הבית היהודי, בעידן שלאחר נתניהו. אך כמו התוכניות של אהוד ברק - שבנויות לתלפיות, אך נשענות על גפרור - כך גם החניך מסיירת מטכ"ל. הוא יודע להסביר הכל עד הפרט האחרון, הבעיה שמספיק שאחד הפרטים לא מסתדר, וכל התוכנית קורסת. כך היה עם החלום לכפות איחוד בין הבית היהודי לליכוד. נתניהו לא הראה סימני עזיבה והסבלנות של בנט לא עמדה בלחצים, בער לו לעזוב את העסקנים, הרבנים ובייחוד את ציבור החרד"לים שניהל בפועל את הימין כולו, ובעיקר את הבית היהודי בשנים האחרונות. את חלום הימין החדש הוא בנה במשך חודשים בזמן שאיילת שקד התלבטה, וברגע האמת - באותו מוצ"ש של סוף דצמבר, הוא פשוט הודיע לה: האולם הוזמן, ניפגש בבית סוקולוב. שקד הגיעה, הצטרפה והימין החדש קם. קם וקרס.
ההתפקדות לליכוד קורצת - אבל הסיכויים נמוכים. איילת שקד (צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90)
במועד ב' מנסה בנט להצדיק באופן הרבה יותר עמוק את הצורך בהקמת מפלגתו החדשה. הוא מגבש תוכניות חלופיות לניהול המדינה, הוא מנסה להוביל קווים פרגמטיים שהדתיים הנורמלים, כהגדרתו, יכולים להתחבר אליהם. לא לתת לחרד"לים, קרי בצלאל סמוטריץ', לנהל את מדיניות הציונות הדתית. הוא כבר לא מחכה לשקד. בראשית הדרך, כלומר לפני שבועיים, היה ברור ששקד תקבל את המקום הראשון ואת ההובלה של הימין החדש, אם רק תחבור אליו. עכשיו זה כבר ברור הרבה פחות. גורמים במחנה הזה מבקרים את שקד על מסע הקניות הפוליטי שהיא עושה. היא מתחילה להיראות כמו ציפי לבני, וזה מזיק לה. שקד עומדת על כך שהיא אמורה להוביל רשימה, בין אם זה איחוד הימין ובין אם זה הימין החדש של בנט. אופציית הישיבה בחוץ והתפקדות לליכוד, לחרוש את הארץ מלמטה בלי תקופת הכשרה, קיימת ואף קורצת - אבל משום מה סיכוייה נראים נמוכים.
גורמים בימין אומרים כי למעשה האופציות של שקד מצומצמות: ליכוד או ריצה עם בנט. אם שרת המשפטים לשעבר תקבל את הצעת הרב רפי פרץ ותהיה מספר 2 בבית היהודי, עם הרשימה הנוכחית של איחוד הימין ואיתמר בן גביר, שמה יוכתם. הביקןרות על חבירה לכהניסטים וחרד"לים יזיקו לה מאוד. בכלל נראה כי המחסום בפני איחוד בין הבית היהודי, האיחוד הלאומי של סמוטריץ' והימין החדש של בנט - זו עוצמה יהודית. לא בכדי מקורבים לרב פרץ לא פוסלים היפרדות וביטול ההסכם עם עוצמה יהודית - שנכפה עליהם בידי ראש הממשלה - והעדפה לבחור בבנט ושקד תחתם.
כחול לבן: צבעי מלחמה?
היחסים בצמרת כחול לבן היו מתוחים השבוע, גם אם ניסו ארבעת מנהיגי המפלגה להעלים את המתח ולהתייחס אליו בשוויון נפש. יאיר לפיד שהה בארצות הברית בחופשה פרטית בזמן שמשה בוגי יעלון התקשר ועידכן אותו בפרטי הידיעה שעומדת להתפרסם, ובה ציטוטים של יעלון נגד מספר 2 בכחול לבן. השיחה היתה עניינית, אבל המתח נכח בה. לפיד לא הופתע מהביקורת, אולי רק מפרסומה בפומבי. הוא היה הרי באותו חדר עם יעלון ואשכנזי שבועיים קודם לכן, ושמע מהם ישירות את הרצון שלהם שיוותר על הרוטציה. הוא שמע מהם שקמפיין אנטי-חרדים עשוי לפגוע בסיכויים להרכיב ממשלה. לפיד חשב שלאחר שהדברים נאמרו בעוצמה בחדר, הם יישארו שם. משום מה הם דלפו.
לפיד, שלא אוהב להישאר חייב, שלח את אנשיו לתדרך חברי כנסת ומקורבים כי הנפגע העיקרי מפירוק של כחול לבן הוא אותו אחד שהרוויח מהחיבור הזה הכי הרבה, קרי יעלון. יעלון הרי עשה את עסקת חייו. עם מפלגה שלא חוצה את אחוז החסימה, הוא הביא לצדו עוד ארבעה מאנשי תל"ם שהפכו דמויות מפתח משפיעות על הצבע הימני-ליברלי של כחול לבן. ללא יש עתיד - יעלון היה נאבק באחוז החסימה, תדרכו אנשיו של לפיד.
יעלון עשה את עסקת חייו. צמרת כחול לבן בימים יפים יותר (צילום: פלאש 90)
בליכוד ובמפלגות הימין מחאו כפיים עם הרגליים נוכח המתיחות בצמרת כחול לבן. הם לא ישרדו את המערכה השנייה שלהם. יכול להיות שזה נכון, בטווח הרחוק. כרגע מבינים ארבעת המנהיגים של כחול לבן, שהסיכוי שלהם לשרוד את המערכת תלוי בלכידות. ללא האחדות הזו ביניהם, אף אחת מהמפלגות המרכיבות את הרשימה המשותפת הזו לא תהיה כוח פוליטי ממשי. על אחת כמה וכמה בזמן שמשמאל מתארגנת מחדש המפלגה שאבי גבאי החריב בכל הכוח. כל יו"ר שייבחר, ובמיוחד אם יהיה זה עמיר פרץ, ייצור את מפלגת העבודה מחדש ככוח שלא יוכל להסתפק בשישה מנדטים. היעד העיקרי זה להחזיר את מאוכזבי גבאי, ששמו בקלפי כחול לבן, לשוב ולהצביע אמת. נדמה שזה יהיה הרבה יותר קל משנדמה כעת. לכן כחול לבן צריכים את החיבור ביניהם, ובעיקר לגדול עם הפנים ימינה. להביא את מצביעי הבית היהודי המתונים, את מצביעי הליכוד המיואשים. הקמפיין שמוביל בצלאל סמוטריץ' כדי לכפות איחוד בימין, מתאים הרבה יותר מתמיד דווקא לראשי כחול לבן - מתאחדים היום, מתווכחים אחר כך. במקרה הזה, גם אחרי הוויכוח, נניח את כלי הנשק ונבליג. הנקמה כנראה תבוא, אבל אחרי ה-17.9.
