מהנשמדע: המחקרים החדשים ביותר

מהנשמדע: המחקרים החדשים ביותר
להתנשק עם טי-רקס, לראות את הלבן בעיניים והפטרייה שמשחירה את העיר
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
-
צילום: -

להתנשק עם טי-רקס | ורד שפירא, מכון דוידסון לחינוך מדעי

טירנוזאורוס רקס הוא דינוזאור טורף מהתת-סדרה תרופודים, שגודלו העצום - כ-13 מטר מראש עד זנב - ושישים שיניו החשופות, הפכו אותו לנער הפוסטר של עידן הדינוזאורים. אך האם הוא באמת חשף שיניים כל העת כמו התנינים, ששיניהם בולטות החוצה גם כשלסתותיהם סגורות, או שמא היו לו שפתיים שכיסו את שיניו?

מחקר חדש, שהשווה בין זוחלים בעלי שפתיים בימינו לאלה של תרופודים כמו טי-רקס, הראה ששיני התרופודים לא היו גדולות מדי לגודל הפה, ושבניגוד לתנינים שכבת האמייל בצד החיצוני של שיניהם אינה דקה יותר מהשכבה הפנימית המוגנת. בנוסף, השוואה אנטומית של גולגולות מאובנות של תרופודים לאלה של זוחלים בני זמננו הראתה כי מבנה הגולגולת של התרופודים דומה יותר לזה של לטאות בעלות שפתיים מאשר לתנינים. כך שלפי הממצאים האלה מוטב שתשכחו מתיאורי הטי-רקס חושף שיניים, ותתרגלו לחשוב עליו כדינוזאור מאופק למראה - ובעל שפתיים. למאמר המקורי (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).

מוטב שתשכחו מתיאורי הטי-רקס חושף השיניים. אילוסטרציה של טי רקס בעל שפתיים, טורף דינוזאור קטן יותר | Mark Witton

לראות את הלבן בעיניים | רוני זולר, מכון דוידסון לחינוך מדעי

הצבע הלבן מורכב מכל הצבעים בתחום הנראה, כך שעצמים לבנים הם אלה שמפזרים את כל אורכי הגל של האור הנראה. לייצור חפצים לבנים משתמשים בחומרים המורכבים משכבות ובעלי מקדם שבירה גבוה, כלומר משפיעים מאוד על מעבר האור דרכם.

אין בנמצא חומרים רבים כאלה, ולאחרונה אסר האיחוד האירופי על שימוש בנפוץ מביניהם, טיטניום אוקסיד, במוצרי מזון. מחקר חדש, בהשתתפות חוקרים ישראלים, בחן אזורים לבנים בגופו של חסילון הנקאי הפסיפי (Lysmata amboinensis) במטרה לפתח בהשראתם חומרים לבנים חדשים. נמצא שבתוך שכבת תאים דקה באזורים הלבנים של החסילון יש ננו-כדוריות רבות ודחוסות המכילות מולקולה בשם איזוקסנתופטרין. המולקולות מסודרות בצורה שמעניקה לננו-כדוריות שני מקדמי שבירה שונים, שמאפשרים פיזור גבוה של האור אפילו בשכבה דקה של חומר בעל צפיפות גבוהה.

הגילוי עשוי להוביל לפיתוח חומרים אולטרה-לבנים מלאכותיים, עשויים שכבות דקיקות ומתכלים ביולוגית. חומרים כאלה דרושים לבניית חיישנים, תאים סולריים, צגים ואף תרופות. למחקר המלא (באנגלית).

הגילוי עשוי להוביל לפיתוח חומרים אולטרה-לבנים מלאכותיים. חסילון נקאי פסיפי | Nigel Downer, Science Photo Library

הפטרייה שמשחירה את העיר | ד"ר אילת זאוברמן, מכון דוידסון לחינוך מדעי

תושבים במדינת טנסי בארה"ב טוענים, "תעשיית הוויסקי עושה לנו שחור בעיניים". בתביעה שהגישו נגד המחוז הם טוענים כי "פטריית הוויסקי", שמקורה במחסני יישון הוויסקי של חברת ג'ק דניאלס, מכסה את בתיהם, שלטי הדרכים, המכוניות והעצים בשכבה שחורה.

בזמן היישון בחביות, משתחררים לאוויר אדי אלכוהול דרך נקבוביות העץ, ומהם הפטרייה ניזונה. חוקרים סבורים כי בלילה תאי הפטרייה חשופים לטמפרטורה נמוכה ואוויר לח. הטל הנוצר על המשטחים סופג את אדי האתנול שבאוויר ומרכז אותם. האתנול מגרה את נבגי הפטרייה להתעורר לחיים, ומשמש כחומר מזין. הוא אף גורם לפטרייה לייצר חלבונים שמסייעים לה לשרוד כשהטמפרטורות עולות במהלך היום. בבוקר, כשהשמש מחממת את המשטחים, האתנול מתאדה, תאי הפטרייה מתייבשים וחוזרים למצב רדום, וחוזר חלילה. כיום לא ידוע על סכנות לבריאות מחשיפה לפטרייה. חברת ג'ק דניאלס מסרבת לקחת אחריות על נזקי הרכוש והסיפור כנראה לא ייגמר כאן, כל עוד שגשוג הפטרייה מונע למעשה מאינטרסים כלכליים של תעשייה רבת עוצמה. לכתבה באתר. 

"תעשיית הוויסקי עושה לנו שחור בעיניים". אדם מוזג ויסקי לכוס | Mark Connelly, Shutterstock

לכתבות נוספות באתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

הפופולריים