שלושים שעות חלפו מאז בוצע חיסולם של שלושת בכירי הג'יהאד האסלאמי ועדיין לא נורה ולו כדור אחד מרצועת עזה – אותה רצועת עזה עתירת הגורמים והזרמים שבמערכת הביטחון אוהבים לכנות "סוררים". זה לא נס גלוי. זו בסך הכל הוכחה ניצחת (ונוספת) לכך שכאשר חמאס רוצה – גם ציפור דרור לא תעוף באוויר בלי אישור שלו.
בינתיים מתברר שבעזה עלו על סטארטאפ מבלי בכלל שהתכוונו לכך. בשעות הראשונות שאחרי החיסול, הג'יהאד האסלאמי ניסה להתאושש מהטלטלה שקיבל. לאחר מכן הוא חיכה לסיום הלוויות ההרוגים. בשעות שאחר כך הוא הפעיל לחץ כבד על חמאס להיכנס למערכה.
ופתאום הם הרימו את הראש וגילו תופעה מעניינת: הם בעצם כבר מענישים את ישראל והכניסו חלקים נרחבים ממנה להשבתה כמעט מוחלטת. אין לימודים ברדיוס של 40 קילומטרים מרצועת עזה, מרבית הכבישים בעוטף סגורים ואלפי ישראלים נאלצו לעצור את חייהם ולהתפנות מבתיהם לאזורים מרוחקים. איך אומר המנטור שלהם, חסן נסראללה: 'ניתן לכם לעמוד על רגל וחצי'. וכך, מבלי לייצר פגיעה נוספת לעזה - הם מייצרים נזק כלכלי, חברתי ורגשי לישראל.
במקביל קורה עוד דבר מעניין, החל מהלילה והבוקר מזכירים באוזניי יותר ויותר מקורות ברצועת עזה את מצעד הדגלים. ביום חמישי בשבוע הבא עתיד להתקיים אותו מצעד שעובר ברובע המוסלמי, אשר היה אחד הזרזים המרכזיים לירי מרצועת עזה על ירושלים ולפתיחת מבצע שומר החומות לפני שנתיים בדיוק. ניכר שברצועת עזה היו מעדיפים לחבר את התגובה הצבאית שלהם הן לחיסול והן למצעד. שתי ציפורים במכה. אלא שהמצעד יתקיים בעוד שמונה ימים. במזרח התיכון שמונה ימים הם נצח.
ריקוד הדגלים ב-2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
ישראל פתחה את המבצע בתחושת ניצחון והתרוממות רוח ואחרי יממה היא שרויה בדילמה לא פשוטה. האם להמשיך את הכוננות הגבוהה? האם לבטל את המצב המיוחד בעורף? האם לפתוח את הכבישים בעוטף? האם להשיב את הילדים לבתי הספר?
אלא שהסיכון לפתוח הכל, כאשר החשבון לא נסגר ולא נתפרו הבנות שיסגרו את הסבב גבוה למדי. מי ייתן ערבות לכך שהג'יהאד האיסלאמי לא ינצל את ההקלות החד צדדיות כדי לנקום על החיסול באמצעות ירי טילי נ"ט על רכבת או אוטובוס ילדים?
גם לכך יש פתרון מסוים, גם אם הוא קיצוני ואגרסיבי יותר. ישראל יכולה להמשיך את המבצע היזום, לבצע תקיפה נרחבת נגד מטרות התעצמות גם של הג'יהאד האסלאמי וגם של חמאס, להוריד להם יכולות משמעותיות במכת פתיחה ולמעשה לגרור אותם לזירה, משום שעל תקיפה כזאת – הם כבר לא יוכלו להבליג.
כן, המחיר יהיה ימי קרב קשים וארוכים, אבל כאשר מתחילים סבב – שעון החול מתהפך וברור לכולם שהוא יסתיים בתוך כמה ימים. במצב הנוכחי – חמאס והג'יהאד האסלאמי נהנים להסתכל על השעון מבלי להפוך אותו ומי שסובל יותר הוא העורף הישראלי.
