לא במקרה תל אביב מתנגדת לחוק הארנונה שמיועד להיכלל בחוק ההסדרים ולא במקרה ירושלים לא מתנגדת לחוק. עובדה, ירושלים לא הצטרפה לשביתה. חוקים, וזה נכון גם לחוקים שנוגעים לתקציב, אינם מתקיימים בוואקום. הם משקפים סדר עדיפויות לאומי, הם משקפים אינטרסים של גורמי שלטון, הם משקפים מערכת מורכבת של לחצים – והם משקפים את זמנם. אין דומה חוק ארנונה שעובר בשנת 2015 (מה שלא קרה) לחוק ארנונה שעובר ב-2023 (מה שאולי יקרה). אין דומה חוק ארנונה בעולם של הרמוניה ותחושת לכידות לחוק ארנונה בעולם של קיטוב ותחושת לחץ ופירוד.
בואו לדרג את שרי הממשלה ואת סדרי העדיפויות של ישראל
האם חוק הארנונה צודק? הנה שאלה פילוסופית שאין שום דרך לתת עליה תשובה שמנותקת מהקשר. צודק ביחס למה? צודק כשלעצמו, או צודק במסגרת כלל החוקים וההסדרים בחוק התקציב? אם נדבר על האפשרות הראשונה – האם יש הגיון מסוים בחוק שמעביר תקציב מערים חזקות מאוד לערים חלשות במסגרת מתן תמריצים לעידוד בנייה, התשובה היא כן. יש בזה הגיון מסוים. אם נדבר על האפשרות השנייה – האם יש הגיון מסוים בחוק שמעביר תקציב מציבור יצרני בערים הגדולות במסגרת תקציב שגם כך לוקח מציבור יצרני ומעביר לציבור פחות יצרני, התשובה היא לא. יש הבדל בין ניסיון לקחת מהחזקים כדי לתת לחלשים חכות, לבין לקחת מהחזקים כדי לתת לחלשים להמשיך להיות חלשים בלי תמריץ ממשי להתקדם.
ובמילים אחרות: אפשר היה לדבר ברצינות על חוק הארנונה, אם הממשלה הייתה מפגינה שמטרתה התקציבית היא שיפור איכות החיים לכלל האזרחים והעלאת רמת החיים הכללית במדינת ישראל. קשה הרבה יותר לדבר ברצינות על חוק הארנונה, כאשר לצידו מוצבים חוקים נוספים, המעידים על כוונתה האמיתית של הממשלה, ועל סדרי העדיפויות שמכתיבים את הפעילות שלה: לתת לציבור הבוחרים של הממשלה, לקחת מציבור הבוחרים של האופוזיציה. לתת לבוחרים שמתחמקים מחובם לתרום לחברה, לקחת מבוחרים שממלאים את חובם לתרום.
זו הסיבה שדבריו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳, נשמעו קצת חלולים כאשר הבטיח שלא ייכנע ללחצים, ולא ישפיל את ראשו מול בעלי אינטרסים. האם זה לא מה שהממשלה עשתה מול כל דרישה של המפלגות החרדיות? והם נשמעו קצת חלולים גם כאשר הסביר שמבחינתו מדובר בעניין כלכלי לאומי ולא בעניין סקטוריאלי. הנה, כך אמר השר: ״זה חוק שאנשי המקצוע באוצר דוחפים שנים, והם, כידוע, לא חשודים ברצון להעביר עוד כסף לחרדים או ליו”ש״.
נו, ונניח שזה נכון, האם גם בעניינים אחרים נהג סמוטריץ׳ על פי העצה הכלכלית שקיבל? או שהוא פועל על פי העצה שלהם רק כאשר זה מתאים למטרותיו הסקטוריאליות, אבל מתעלם ללא קושי מעצתם כאשר הם כותבים – וזו רק דוגמה אחת מהרבה דברים שכתבו לשר: ״הגדלת התקצוב למוסדות החינוך הפרטיים הבלתי מפוקחים, הקמת מנגנון תחליפי למתן קצבאות דרך חלוקת כרטיסי מזון לפי זכאות להנחה בארנונה או מבחני הכנסה אחרים, והגדלת תקציב הישיבות צפויים ליצור מערכת תמריצים אנטי כלכליים המעודדים יציאה משוק העבודה והקטנת כושר ההשתכרות בטווח הקצר והארוך״.
שמתם לב ממה הוא מתעלם? שמתם לב מה הוא מאמץ בחום? האם רק נדמה, או שאולי לסמוטריץ׳ נוח לקבל עצה מקצועית מסוג אחד ופחות נח לקבל עצה מקצועית מסוג אחר?
נאמר זאת שוב: חוק אינו אי. הוא איננו ניצב לבדו לשיפוט הציבור, כאילו אין הקשר ומסגרת ואווירה שהוא קשור בהם. לקחת מערים משגשגות שנוהלו היטב, כדי להעביר לערים פחות משגשגות, שלפעמים לא נוהלו היטב, זה דבר שמשמעותו ברורה. לקחת מערים שתושביהן משלמים ארנונה גבוהה, ולהעביר לערים שרבים מתושביהן לא משלמים ארנונה כלל, זה דבר שמשמעותו ברורה. לקחת מערים מודרניות, ליברליות, כדי לבנות בערי פריפריה שבהן יגדלו אוכלוסיות לא מודרניות, לא ליברליות, זה דבר שמשמעותו ברורה. לקחת מערים חזקות בתירוץ של ״אנשי המקצוע דוחפים״ אבל להתעלם מכל הדברים האחרים ש״אנשי המקצוע דוחפים״, זה דבר שמשמעותו ברורה.
תאמרו: מה עם סולידריות חברתית? הצחקתם את תושבי רמת גן. סולידריות חברתית לא יכולה להימדד בחוק אחד, נטול הקשר. סולידריות חברתית נמדדת בגיוס של אוכלוסיות לצה״ל, היא נמדדת בחלוקה שווה של תקציבים לתלמידי בתי ספר, היא נמדדת בהסכמה על חינוך משותף לסט משותף של ערכי בסיס, היא נמדדת בהסכמה שחובתו של אדם לפרנס את עצמו. באין סולידריות בכל אלה, למה שתהיה דווקא בארנונה?
צריך להודות על האמת: מה שהמדינה מבקשת לעשות הוא דבר פשוט. היא מבקשת לגבות עוד מס מקבוצות חזקות, כדי להעביר אותו לקבוצות חלשות. היא מבקשת לגבות עוד מס מקבוצות יצרניות, כדי להעביר אותו לקבוצות לא יצרניות. הממשלה מעביר עשרה מיליארד שקלים ויותר לתחזוקת המגזר החרדי, ואת הכסף הזה היא לוקחת מתושבי ראשון לציון, תל אביב, חיפה וערים אחרות.
תאמרו: מה הקשר, זה כסף שנועד לחזק בנייה, ולא כסף להקצאות לחרדים? הצחקתם את תושבי מודיעין. אחת התכונות המובהקות של כסף זה שאין לו ריח. כסף שהמדינה לוקחת מהארנונה של מודיעין כדי לבנות בפריפריה, הוא כסף שהמדינה לא צריכה להקצות ממשאביה שלה, ולכן יש לה כסף להקצות לדברים אחרים. כל הדברים ש״אנשי מקצוע״ לא ממש ממליצים עליהם.
