ביום ראשון האחרון הפגינו עשרות בני ישיבות נגד צליינים אוונגליסטים מארה"ב שביקרו בגן דוידסון הסמוך לכותל המערבי. "מיסיונרים הביתה", הם קראו והתעמתו עם שוטרים שאיבטחו את התיירים. בראש ההפגנה עמדו הרב צבי טאו, נשיא ישיבת הר המור ומבכירי הרבנים החרד"לים, ורב העיר העתיקה אביגדור נבנצאל. עימם היה גם סגן ראש עיריית ירושלים אריה קינג. כותרת המודעה שפרסמו הרבנים לקראת האירוע קראה "הזדעזעי ארץ", והוזהר בה מ"עבודה זרה, חילול מקום מקדשנו, מזימת העברה על דת ורמיסת כבוד ישראל".
הקריאות והעימותים בכותל, שגלשו להתלהמות ומעצר כמה מפגינים, גררו גינויים לרבות מצד משרד החוץ, שביקש להבהיר שבישראל נשמר חופש הדת. מעבר לנזק התדמיתי, שנגרם גם בשל התנכלויות אקראיות לאנשי דת נוצרים בירושלים, ואף לקברים נוצריים כפי שפורסם לאחרונה בחדשות הערב – האם אכן ישנה "מזימה על העברה על דת" וכיצד זו באה לידי ביטוי בשטח? האם יש בישראל מיסיון המצליח לצוד נפשות של יהודים, כפי שטוענים קינג וארגונים כמו "יד לאחים" ו"אור לאחים", או שהמאבק רק מהדהד תקופות רחוקות בהיסטוריה היהודית-נוצרית? האם בישראל יש תופעה ממשית של התנצרות שיכולה להסביר את ההתגייסות נגדה?
מסתבר שיש נתונים רשמיים, ואלה לא מאוששים את חרדת המיסיון, לפחות לא מהכנסיות הרשמיות. בישראל יש בממוצע כ-15 מקרים בשנה של יהודים המגישים בקשה רשמית להירשם באחת מעשר העדות הנוצריות המוכרות. וספק אם גם אלה מהווים הוכחה לקיומו של מיסיון אפקטיבי.
במשרד המשפטים, האמון על רישום המרות דת, מעריכים כי מדובר לרוב בנוצרים שנכנסו לישראל במסגרת חוק השבות ותחת הרישום יהודים, ומבקשים, כנראה כדי להינשא או להתגרש בכנסייה, להתאים את רישומם במשרד הפנים לאורח חייהם הנוצרי. כאמור, פחות מ-15 בשנה, ולא כל הבקשות נענות. נוסף על אלה יש בממוצע כ-60 איש בשנה הרשומים כ"חסרי דת" – כלומר שהם או הוריהם הם זכאי חוק השבות אבל לא הוכרו בשום שלב כיהודים – ובשלב מסוים מבקשים להירשם כאן כנוצרים, מאותן סיבות כנ"ל.
איך הגיעה האחריות למשרד המשפטים? על פי פקודה מנדטורית, כל המרת דת בישראל נעשית בידי ראש העדה הדתית "הקולטת", ובלבד שזה מוכר על ידי המדינה. לאחר האקט הדתי על ידי ראש העדה, השלב הבא הוא רישום "אזרחי" – בעבר הרחוק על ידי פקידיו של הנציב העליון הבריטי, וכיום דרך "היחידה להמרות דת, עדות דתיות וברית הזוגיות" במשרד המשפטים.
היחידה הזאת אמונה על ה"טראפיק" בין העדות הדתיות המוכרות בישראל, והיא שמספקת למתנצר או למתאסלם תעודת המרה, מכוח אותה פקודה מנדטורית. גם מתגיירים מקבלים תעודת המרה, שעליה חותם ראש מערך הגיור. לשם השוואה – בעוד שמספר היהודים המתנצרים מגיע לפי הרישומים ל-15 בקושי, מספר המתגיירים בשנת 2021 עמד על מעל 3,150, ובתקופות שיא בעבר אף הגיע לכ-8,000 בשנה.
מסתבר שמלבד גיור, מאות אנשים בשנה עוברים בין עדות דתיות: בין "חסרי דת" לנוצרים, בין נוצרים לדרוזים, בין מוסלמים לנוצרים, ומאות יהודים שעוברים "השבה ליהדות" בלי צורך בגיור. הנתונים, המתבססים על דיווחיה הרשמיים של היחידה להמרות דת, סוכמו בדו-שנתון דת ומדינה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. בתוך חמש שנים שבין 2015 ל-2019, 73 יהודים ביקשו להירשם כנוצרים (כאמור כ-15 בשנה) ולא פחות מ-359 יהודים (מעל 70 בשנה) ביקשו להירשם כמוסלמים. 291 נוצרים התאסלמו או ביקשו להירשם כמוסלמים.
האם ייתכנו מקרים של מתנצרים שאינם מדווחים למדינה? כך טוענים ארגונים כ"יד לאחים" ו"אור לאחים", שמסרו לנו הודעה (זהה) עם נתונים שונים, כמו 28 יהודים שהצטרפו ל"עדי ה'" בשנת 2022, ו-65 בשנה שקדמה לה. עוד הם טוענים כי "כיום קיימות בישראל כ-300 קהילות מיסיונריות ועשרות ארגונים נוספים שהוקמו לצורך פעילות מיסיונרית". לדבריהם הנתונים שהציגו מסתמכים על פרסומים של אותן קהילות, אלא שביחס לאלו שנטען לגביהם שהתנצרו לא ברור למשל אם הם היו רשומים קודם לכן כיהודים, או כ"חסרי דת".
במשרד המשפטים, מכל מקום, מדובר על הכנסיות הרשמיות והמוכרות. לפי המשרד, אין סיבה שאדם יתנצר מבלי לדווח על כך, שהרי בישראל כל תחנה במעגל החיים – נישואים, גירושין, קבורה – תלויה באותו רישום רשמי. במשרד מפקפקים בקיומה של התנצרות שקטה.
רק עשר עדות נוצריות מוכרות בישראל, וגם זה בהשפעת המנדט. רובן קתוליות ואורתודוקסיות, ואחת, העדה האנגליקנית, היא פרוטסטנטית, וזאת למרות שקיימות כנסיות פרוטסטנטיות רבות בעולם.
העדה האוונגליסטית, שנגדה נערכה ההפגנה ביום ראשון, כלל לא מוכרת בישראל לצורך רישום כנוצרי, כלומר גם לו התנצר אזרח ישראלי בהשפעתה הוא לא יכול היה להירשם בישראל כנוצרי. אגב, בישראל יש גם תנועה פנים-נוצרית לא מבוטלת בין עדות נוצריות, וזה כנראה ההסבר ל-651 הנוצרים שבין 2015 ל-2019 ביקשו להירשם כנוצרים, כלומר עברו עדה נוצרית.
ומה באשר לנוצרים? הצליינים הגיעו ביום ראשון לגן הארכיאולוגי הסמוך לכותל במסגרת חג הפנטקוסט (Pentecost) שחל באותו יום. בעוד רוב העדות חוגגות את החג בכנסיות, חלק מהפרוטסטנטים חוגגים בחוץ כביטוי להפצת הבשורה הנוצרית. לפני מספר חודשים, הכנסייה האוונגליסטית הכריזה על מיזם עולמי בשם "עשור של מיסיון". אלא שככל הידוע, ועל פי הנכתב באתר הרשמי, הפרויקט לא מכוון ליהודים, אלא בעיקר לנוצרים בתביעה "להתחזק". כל זה נוגע לפעילות העולמית של הכנסייה, ואילו בישראל, לכנסיות הגדולות יש לרוב מדיניות של אי-מיסיון כלפי יהודים.
בין אם ההתנצרות היא תופעה זניחה כטענת משרד המשפטים, ובין אם מדובר בתופעה ממשית - כפי שמשוכנעים בארגונים - ספק אם כל זה משנה עבור קבוצת הרבנים שהכריזו על ההפגנה. בעבור הרב טאו, שמרבה לעסוק בנושא, "קדושת ירושלים" נפגעת גם מול פעילות זניחה, כמו גם מול גילויי יהודית רפורמית, להט"בית וכדומה. בעיניו המאבק הוא ברעיון יותר מאשר בתופעה ממשית. השבוע התברר כי עם נציגות בכנסת ובעיריית ירושלים, אזהרותיו תורגמו להפגנה בשטח מול תיירים, במקרה הזה הם אוונגליסטים אוהדי ישראל, בלי קשר לפעולותיהם.
