אני יודע שיש מבצע בג'נין. אבל בכל זאת אני רוצה לדבר על משהו אחר לגמרי - על הדואר. חייבים לדבר על הדואר ודווקא עכשיו, כי מה שהממשלה מנסה לעשות לדואר בימים אלה הולך לפגוע בנו מהותית. נסכים שהדואר הוא... איך אני אגיד את זה בעדינות? לא משהו, נכון? שהשירות היה יכול להיות יותר טוב.
לפני שנה–שני וחצי הממשלה הקודמת מינתה הנהלה חדשה לדואר. קודם כול יו"ר חדש, מישאל וקנין ואחרי זה מנכ"ל חדש והשניים האלה, יחד עם ההנהלה ויחד עם משרד האוצר ששפך שני מיליארד שקלים כמעט מכספי משלם המיסים מנסים להבריא את הדואר, לייעל אותו ובעיקר להפוך אותו להיות מוכן להפרטה, כמו שלפני עשרות שנים נעשה עם בזק.
אלא שאז הגיע שר התקשורת הנוכחי שלמה קרעי והחליט שהוא חייב להדיח את יו"ר הדואר. לשר התקשרות יש נימוקים מפה עד הירח, כאילו היו"ר לא עושה את העבודה שלו מספיק טוב ובגללו השירות של הדואר נמצא בירידה והנתונים הכספיים של הדואר נמצאים בירידה ומה שאתם לא רוצים. יש רק בעיה אחת עם הטיעונים של קרעי - הם לא נכונים.
בתצהיר שהגיש מנכ"ל משרד האוצר עד לפני שנייה, רם בלינקוב, הוא פשוט סתר את כל הטענות של קרעי ואמר: אדוני השר, הטענות שלך לא נכונות. אני הייתי שם, אני ראיתי בעיניים את היו"ר של הדואר, את ההנהלה של הדואר פועלת בשביל להבריא את הדואר מהמקום המאוד מאוד גרוע שהוא היה.
וקרעי לא לבד. אנחנו רואים גם את מירי רגב מנסה למנות כל מיני מקורבים בחברות הממשלתיות שנמצאות תחתיה ואנחנו רואים את דודי אמסלם השר שממונה על רשות החברות הממשלתיות מנסה להדיח את היו"ר שלה ולפרק את נבחרת הדירקטורים בשביל להפוך את כל הסיפור הזה למפעל של ג'ובים.
ולכן אסור בשום פנים ואופן לתת לשר התקשורת להדיח את יו"ר הדואר. כי זה מתחיל בדואר - ואלוהים יודע איפה זה נגמר.
