מחנה הפליטים ג'נין עלול להיות רק הפרומו ליום שאחרי אבו מאזן

ג'נין עלולה להיות רק הפרומו ליום שאחרי אבו מאזן
חמאס רק מחכה להפוך את השולחן ולעשות לגדה את מה שהוא עשה בעזה
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
במערכת הביטחון בודקים תיעוד פלסטיני מאזור ג'נין של ירי רקטות לכיוון הגלבוע
צילום: ללא

מבצע "בית וגן" בג'נין הסתיים, אבל ההשלכות שיש ויהיו לו יהדהדו עוד הרבה זמן קדימה. אל תטעו, ההשלכות הללו לא ישפיעו רק על ישראל. למסה העיקרית שלהן יש כתובת אחרת: הרשות הפלסטינית - שנמצאת בבעיה. אם יש משהו שבמחנה הפליטים ג'נין שונאים בערך באותה מידה שבה שונאים את ישראל זה את הרשות הפלסטינית, על ממסדיה ומנגנוניה. רצה הגורל ומבנה המוקטעה בג'נין, מקום מושבם של המנגנונים והמושל של העיר, ממוקם ממש בסמוך למחנה הפליטים. זה הופך אותו למטרה פופולרית לירי, הצתות ומה שביניהם.

למה הרשות כל כך שנואה? יש לכך הרבה סיבות. לא אלאה אתכם בכולן, אבל אזכיר שתיים מרכזיות. קודם כל – מבחינתם, הרשות הפלסטינית היא סמל הניתוק של בועת רמאללה. שנית, בראייתם, הרשות היא לא יותר ממשת"פית של ישראל. דוגמא טרייה לכך היא שיום אחרי סיום המבצע בג'נין הגיע למחנה הפליטים מחמוד אל-עאלול, סגנו של אבו מאזן בפת"ח, לביקור הזדהות. דקות אחר כך הוא גורש מהמקום בבושת פנים, מושפל וחפוי ראש. וזה עוד מחמוד אל-עאלול, דמות ששייכת לזרם הכי ניצי בפת"ח בכל הקשור ליחס לישראל. תחשבו מה היה קורה שם לחוסיין א-שייח.

מי שיודע לנצל את המצב הוא כמובן חמאס. במשך יותר מעשור הארגון מנסה ללא הצלחה לערער את היציבות והשקט בגדה ולא מצליח. פתאום החזון שלו מתממש בקצב הולך וגובר. הכול קשור לאירוע אחד שמתקרב אלינו בכל יום עוד קצת – היום שבו הפלסטינים יקומו ויגלו שעל כיסא הראיס אין יותר ראיס. זה יהיה המבחן הכי גדול של הרשות הפלסטינית, הרגע שבו כל אחד ממושכי החוטים ינסה למשוך את החבל לכיוון שלו: חוסיין א-שייח במוקטעה, כמוביל את אותה הדרך של אבו מאזן; ג'יבריל רג'וב שנדחק לאחור אבל זוכה לאהדה ציבורית; מרואן ברגותי שנשען על הסקרים וחולם להפוך לנלסון מנדלה; מוחמד דחלאן שמתחמם על הקווים באמירויות וממתין לסיום ההגלייה הכפויה שלו; וחמאס, הו חמאס, שרק מחכה להפוך את השולחן ולעשות לגדה את מה שהוא עשה בעזה.

לכל אחד מהם יש מאגרי נשק ואנשים שממתינים לצאת לרחובות ביום פקודה, ואם צריך – לתפוס את השליטה באלימות. כי מה שלא עובד בכוח, יעבוד בעוד יותר כוח. ישראל נזכרה פתאום, באיחור רב, שאין לה עניין בהתפוררות הרשות הפלסטינית, וזו הסיבה שהקבינט שובר כעת את הראש כיצד לחזק אותה אחרי שעשינו הרבה שנים הרבה מאוד כדי להחליש אותה. אלא שהקלפים שבידי נתניהו בממשלתו הנוכחית מוגבלים ביותר.

בטווח הקרוב, הרשות תמשיך לשדר חולשה, הממשלה הנוכחית תמשיך לקדם בנייה בהתנחלויות, וחמאס ימשיך לנצל עד תום את הסיטואציה. מכאן שמחנה הפליטים ג'נין עשוי להיות רק הפרומו ליום שאחרי אבו מאזן. בהינתן שהמציאות הנוכחית לא תשתנה, ושמהלך מדיני בין ירושלים לרמאללה יישאר בז'אנר מדע בדיוני, נראה שהבום הבא הוא רק עניין של זמן, והשאלה היא אם הוא יתוחם למחנה פליטים כזה או אחר, או שהוא פשוט יתפוצץ בכל הגדה.

הפופולריים