הקואליציה מצהירה שהיא תאשר הלילה (שלישי) בקריאה ראשונה את החוק לצמצום עילת הסבירות – ואז תתחיל לרכך לקראת האישור הסופי. מה זה בכלל אומר?
הקואליציה מצהירה שהיא תאשר בקריאה ראשונה את החוק לצמצום עילת הסבירות - ואז היא תתחיל לרכך, מה זה אומר? @almog_tamar עושה סדר באפשרויות שעל השולחן ובנכון והלא נכון בהצהרות#חדשותהערב pic.twitter.com/C6jw5SoRae
— כאן חדשות (@kann_news) July 10, 2023
אחת האפשרויות היא לצמצם את החוק כך שלא יתערבו בהחלטות מדיניות הממשלה באמצעות העילה של "חוסר סבירות". אלא שזה קורה גם ככה במציאות, אז לא באמת צריך חוק. אפשרות הריכוך הבאה היא לאפשר פיקוח מתוקף עילת הסבירות רק על ממשלת מעבר בתקופת בחירות. אבל ריכוך אמיתי הוא מה שלא רוצים בקואליציה: מינויים ופיטורים. בעניין הזה רוצים חופשיות מוחלטת, בלי ביקורת שיפוטית.
ובקואליציה בכלל טוענים שממש לא צריך את עילת הסבירות בשביל ביקורת שיפוטית. זה לא ממש מדויק, למה? כי רוב העילות האחרות שטוענים שאפשר להפעיל – לא רלוונטיות בלי כותרת העל של "סבירות". לדוגמה, "החלטה שוויונית" או "לאחר שקילת כל השיקולים". איך יודעים מה זה אומר? אם מגוון השיקולים של אותו שר הוא שצריך לקדם מקורבים? מי יבקר את זה?
הטענה הבאה היא שיש את העניין של עילת המידתיות, שיכול לספק תחליף לסבירות. גם זה נכון, אבל עם "אבל". מידתיות נוגעת לפגיעה בזכויות. אבל אם ניקח את ההחלטה של בג"ץ, שלא סביר ששר האוצר ליברמן מפסיק מימון למעונות יום של חרדים באמצע השנה – אלה לא דברים שייפסלו על מידתיות, עלול להשאיר ואקום.
טענה נוספת היא שאפילו נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופסור אהרן ברק, תומך בביטול עילת הסבירות – בערך. הוא מוכן לביטול העילה במה שדיברנו עליו, שלא מתערבים בהחלטות מדיניות של הממשלה. אבל כאמור זה כמעט לא קורה, אם בכלל.
ואם כבר מדברים על נשיאי עליון, אז כמובן יש מה שמכונה מתווה סולברג - הנשיא העתידי של העליון, שבקואליציה טוענים שתואם לחוק. גם כאן לא לגמרי, השופט סולברג דיבר על צמצום עילת הסבירות, לא בהכרח בחוק. אלא שבית המשפט יצמצם את השימוש בה, בעיקר בהקשר של החלטות מדיניות - לאו דווקא מינויים ופיטורים - ובמקרים אחרים ישתמש יותר בעילות אחרות.
וכך מסתמן שגם ריכוך לא ימנע את הפתח לדברים שמפניהם מזהירים במערכת המשפט.
