מה מרגישים הישראלים? הבדיקה שעשינו פשוטה: שאלנו תומכי קואליציה מה הם מרגישים כלפי תומכי אופוזיציה, ושאלנו תומכי אופוזיציה מה הם מרגישים כלפי תומכי קואליציה. אם תחברו "אכזבה" ו"כעס" תקבלו את עיקר התחושות, משני הצדדים.
הנתונים שמוצגים גם הם לפני שקלול סופי (כי השאלון עוד זמין לתשובות), אבל הם מאפשרים לראות תמונה די ברורה. הישראלים כועסים "על הצד השני ומאוכזבים ממנו. אולי זה סימן טוב. אם יש אכזבה, סימן שיש ציפייה. כלומר, הישראלים בשני הצדדים עוד לא התייאשו מהצד השני. הם מצפים ליותר מהצד השני, וכשאין יותר - הם מתאכזבים, או כועסים.
כמובן, שכל אחד יגדיר לשיטתו מה זה "יותר". צד אחד יאמר שזה יותר שיקול דעת לפני שעושים "הפיכה משפטית". צד שני יגיד שזה להפעיל יותר שיקול דעת לפני שמאיימים בסרבנות או חוסמים כבישים.
> האם תפילות יכולות לעזור בשינוי המציאות? בואו להשיב על סקר האמונה הגדול
> מה העמדה הכי קרובה לשלך בשאלת גיוס חרדים לצה"ל? מוזמנות ומוזמנים להשיב
לאן הישראלים עוד לא הגיעו? לשנאה. אם אתם מאמינים להם. כי צריך לומר שקשה לבטא שנאה בגלוי. קשה לומר, אפילו בסקר, ואפילו לעצמכם, "אני שונא את...". בטח כשמדובר על אזרח אחר מאותה מדינה.
האם תומכי הממשלה שונאים את מתנגדיה, בגלל ההפגנות, בגלל ההאשמה שהם רוצים דיקטטורה? כששואלים אותם, הם אומרים שלא. וגם מתנגדי הממשלה, מתנגדי הרפורמה, לא אומרים שהם שונאים את תומכי הממשלה. כלומר, צריך לקחת בחשבון שאולי הישראלים לא שונאים, ואולי הם כן שונאים - אבל מה שבטוח הוא שהם לא מרגישים בנוח לומר שהם שונאים. רק מיעוט מוכן לומר בגלוי שהוא "שונא". לא מיעוט קטנטן, יש בערך 10% כאלה. אבל בכל זאת מיעוט. מצד שני, גם אהבה לצד השני אין בשפע. אהבה שייכת לימים אחרים.