פרשנות

זאב זאב: ההחטאה של דני וולף והפרדוקס שעומד מאחוריה

זאב זאב: ההחטאה של דני וולף והפרדוקס שעומד מאחוריה
שניות הסיום המותחות בגמר אליפות אירופה הוכיחו כמה קשה לזרוק לסל ללא שמירה • דני וולף יצטרך להתגבר על ההחטאה ולקחת את הדברים הטובים מהטורניר
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
דני וולף
דני וולף צילום: FIBA.COM

ישראל הפסידה אמש (ראשון) בגמר אליפות אירופה עד גיל 20. המשחק ברובו היה מותח ואף הסתיים בשיוויון בתום 40 הדקות, אך לישראל הייתה הזדמנות פז לנצח את המשחק הזה. 11.5 שניות לסיום המשחק, דני וולף קיבל מסירת אומן מנועם יעקב, קלע סל וסחט עבירה, את זריקת העונשין הוא החטיא, אך מסתבר שמדובר בתופעה די טבעית.

ב-2019, שחקן העבר ליאור ליפשיץ הרצה בוועידת "מדברים ספורט" של הקריה האקדמית אונו ושם סיפר על התזה שלו והמחקר על פרדוקס הקליעה לסל, באותו המחקר הראה ליפשיץ שלזריקה תחת שמירה יש יותר סיכוי להיכנס מזריקה ללא שמירה. המחקר של ליפשיץ הגיע לאחר מקרה אישי, ליפשיץ עצמו קיבל באחד המשחקים כדור כשהוא היה פנוי לגמרי על קו שלוש הנקודות והחטיא. לדבריו, הוא הרגיש נבוך ולא יכל להירדם בלילה כי הוא הבין שהוא עלה על משהו.

בשאלת המחקר תהה ליפשיץ,  האם קשה יותר לקלוע לסל ללא הגנה? האם דווקא כשהוא עומד לבד הזריקה תהיה קשה יותר? לדבריו, לא היו מחקרים דומים אלא מרכיבים פסיכולוגיים שעשויים או עלולים להשפיע על שחקן שעומד לבדו מול הסל. ליפשיץ נתן לארבעה מאמנים מוכרים בליגת העל לצפות בכ-500 זריקות שנזרקו בין השנים 2013-2014 אותן היו צריכים לסווג לזריקות תחת שמירה וזריקות ללא שמירה. כדי לבודד את המשתנים, לא נבחרו זריקות בחמש השניות האחרונות של המשחק וזריקות לא טובות. בנוסף, הוא חילק שאלונים ל-97 שחקנים בליגת העל, אותם שאל על העדפות הזריקה שלהם מחד, ומצד שני על ההיבטים הרגשיים.

וולף תחת שמירה (צילום: FIBA.COM)
וולף תחת שמירה (צילום: FIBA.COM)

בשאלונים גילו כי השחקנים היו מעדיפים לזרוק כשהם לבד, אך בעמוד השני הם העידו שהם מתרגשים, לחוצים והם מצפים מעצמם יותר כשהם עומדים לבד מול הסל. בבדיקת הזריקות, גילה ליפשיץ כי ב-11 מהפרמטרים (שכללו משחק בית או חוץ, זריקה תוך כדי כדרור ועוד), יצא שהשחקן קולע פי שתיים פחות טוב כשהוא לא תחת שמירה. כ-27% ללא שמירה וקרוב ל-54% כשהוא תחת שמירה.

חתן פרס הנובל פרופ' דניאל כהנמן מחזיק בגישה הדו-מערכתית. הוא חילק את העניין לשתי מערכות, מערכת 1 שמונעת על ידי החשיבה האוטומטית. בשאלות קלילות, תשובות נענות מהר, ללא מחשבה ובדיוק רב. באותה הרצאה ליפשיץ הראה זריקה של כוכב ה-NBA בלייק גריפין והראה כי הוא קלע תחת שמירה, לא היה לו זמן לכוון ולא היה לו מה להפסיד, הוא היה חייב לזרוק. מנגד, המערכת השנייה פועלת על מחשבה מורכבת ומאומצת, שם ליפשיץ הראה שוב את זריקה של גריפין רק שהפעם הוא היה פנוי והחמיץ, הוא לא היה תחת שמירה, היה לו זמן לכוון והיה לו מה להפסיד בשל הציפייה מכולם שיקלע.

וולף לא אשם בהפסד, ואין בדבריי המלצה לא לשמור בהגנה. ניתן גם להניח כי הלחץ מהמעמד השפיע על הבחור הצעיר, שקלע בטורניר כ-76% מקו העונשין. אך חשוב במיוחד שאחרי טורניר אדיר, וולף יעבוד מנטלית, ייקח את הדברים החיוביים ממנו, ולא יישבר מנטלית דווקא מאותה הזריקה שעשויה הייתה לנצח את המשחק.

בסיום המשחק, וולף עצמו נשבר ופרץ בבכי, הזכייה שלו בחמישיית הטורניר לא שיפרה את מצב רוחו. עם זאת, הוא הבהיר כי הוא עדיין מלא גאווה בהישג המדהים של הנבחרת. בצדק, הנער שלא היה משמעותי בשורות קבוצתו, אוניברסיטת ייל, בליגת המכללות עשה טורניר אדיר שכלל ממוצעים של 17.7 נקודות למשחק ו-12 ריבאונדים.

הפופולריים