אחרי הדרמה במליאה היום (שני) עם אישור החוק לצמצום עילת הסבירות לתוקף, ישנם לא מעט שאלות שנשארו פתוחות. איך הוא ישפיע על חיינו, מה הסיכוי שבג"ץ יפסול את חוק והאם יש עילה אחרת שהשופטים יוכלו להשתמש בה? תמר אלמוג עושה סדר.
איך ישפיע החוק על חיינו?
עם אישור החוק לא יהיה מי שיפקח על זה שהממשלה פועלת באופן סביר. מעכשיו, השרים יכולים לפטר הרבה יותר בקלות בעלי תפקידים, למשל היועמ"שית, וגם למנות הרבה יותר בקלות. או, לדוגמה, לתת עדיפות לרשויות מקומית שהמועמדים לבחירות בהן הם מטעם הליכוד. בכל אלה – בג"ץ לא יכול להתערב בעילה של חוסר סבירות.
נניח שנתניהו מחליט שהוא רוצה לכֿהן כשר הביטחון. בעבר הפסיקה על דרעי קבעה שלא סביר שנאשם יהיה שר. עכשיו, אין סבירות. אגב, החוק קובע עכשיו שאי אפשר להתערב בהחלטות של שרות ושרים. אבל תכלס כל החלטה של פקיד או פקידה, השרים פשוט יחתמו, ולא יהיה אפשר למנוע.
האם יש עילות אחרות שיחליפו את הסבירות?
על הנייר יש. אבל זה בערך, כי אפשר להגיד "חוסר מידתיות" או "שיקולים זרים בהחלטה", אבל לכו תוכיחו, לדוגמא, שיקולים זרים. אם יש שיקולים זרים - בדרך כלל מסווים אותם, לא מצהירים עליהם.
עוד שני דברים - מי אמר שהעילות האחרות לא יצומצמו? גם, כדי לאכוף את העילות האחרות צריך שומרי סף חזקים. כך חזרנו לנקודת ההתחלה, שעילת הסבירות מאפשרת לפטר או למנות יותר בקלות שומרי סף.
האם בג"ץ יוכל להתערב ולפסול את החוק?
זו שאלת השאלות. עד היום בג"ץ לא התערב בחוקי יסוד, והעילה הזו בוטלה כסעיף בבוק יסוד השפיטה. בכל מקרה ההתערבות, לא פשוטה. צריך להוכיח שהתיקון לא חוקתי. כלומר פוגע בעקרונות בסיסיים של המדינה היהודית והדמוקרטית. או שהיה פגם משמעותי בהליך החקיקה. אלו הטענות שעלו בעתירות, אבל זה לא דבר שבג"ץ עושה בהקשת אצבע.