פגרת בתי המשפט היא בדרך כלל עונת המלפפונים. השנה התקיימה הקלישאה של ויקומו המלפפונים ויכו את הגננים – כולנו - בהלם. השבוע האחרון היה מסחרר גם ביחס לסחרור האירועים שמאפיין את המדינה מאז החליטה הקואליציה על הרפורמה המשפטית, או המהפכה המשטרתית, תלוי את מי שואלים.
בתחילת השבוע הודיע בג"ץ על הקפאת חוק, חוק טבריה. תשעה שופטים, פה אחד וללא הבדל תיוג של "שמרנים" או "אקטיביסטים", פסקו שהתיקון לחוק שמאפשר ליו"ר ועדה קרואה להתמודד מעכשיו על ראשות העיר- הוא הכי פרסונלי שיש. שנכתב ונחקק ונעשה לטובת מקורבו של אריה דרעי. אז החוק לא נפסל, אבל הוא יחול מהבחירות הבאות.
במהלך השבוע התראיין ראש הממשלה נתניהו לתקשורת הזרה וחזר וסירב להתחייב שיקיים את פסיקת בג"ץ. עד לאחרונה הכותרת הזאת היתה הופכת לראשית, זועקת: ראש הרשות המבצעת מסרב להתחייב שיקיים החלטת הרשות השופטת. סימן קריאה. אבל אלו ימים אחרים.
ובעוד נתניהו מתחמק מאמירה בענין קיום פסק דין (סימן קריאה!), שרי ונציגי הקואליציה כבר מציבים נקודה ותוקפים מפורשות. עוד טרם נכתבה מילה בפסקי הדין, תקדימים כבר נרשמו כאן.
שלא נטעה. אותן הבטחות, או איומים- תלוי את מי שואלים – אולי נאמרו ביחס לדיון הצפוי בחודש הבא בעניין ביטול עילת הסבירות, אבל הם רלוונטים כבר מעכשיו. ספק אם נבחרי הציבור יחכו עם יישומם. ואת ההזדמנויות יתכן שימצאו בקרוב.
השבוע דנו שופטי בג"ץ בעתירות נגד חוק הנבצרות, תיקון חוק יסוד הממשלה שהופך הפסקת כהונת ראש ממשלה לאירוע כמעט בלתי אפשרי. נדמה שטיעוני נציגי ראש הממשלה והכנסת עוררו כעס מסוים אצל השופטים – כאילו עוד רגע יטיחו בהם: "נו באמת, אתם מנסים לעבוד עלינו?". די היה לשמוע את נשיאת העליון מצטטת ח"כ שאומר מפורשות כי החוק תוקן בשל נתניהו, ואת נציג היועמ"שית מצטט את ראש הממשלה עצמו מתגאה שעכשיו, אחרי חוק הנבצרות, הוא "נכנס לאירוע". ראיית זהב, הגדיר זאת בא כוחה של בהרב מיארה, למטרת החוק האמיתית לדעתם: לשחרר את נתניהו מכבלי הסדר ניגוד העניינים שעליו חתם.
ההערכות הן כי בימים הקרובים יודיעו שופטי ההרכב על הרחבתו כדי לדון בחוק הנבצרות במספר שופטים גבוה יותר. בכל זאת, מדובר בתיקון חוק יסוד ובית המשפט לא יתערב בו, אם בכלל, בהרכב רגיל של שלושה. אבל גם אם לא יתערב, את התגובות אפשר לצפות מראש.
ועוד לא הזכרנו את הרכב 15 השופטים - כל שופטי העליון - שנקבע לדון בעתירות נגד החוק שמבטל את עילת הסבירות, ואת הדיון הצפוי בתחילת ספטמבר בעתירות נגד שר המשפטים שאינו מכנס את הועדה לבחירת שופטים. יולי אוגוסט, מתברר, הם חודשים חמים לא רק במשבר האקלימי, אלא גם במשבר החוקתי.
