מבוא ל-BRICS: הכלכלות העולות רוצות לעצב סדר עולמי חדש

מבוא ל-BRICS: הכלכלות העולות רוצות לעצב סדר עולמי חדש
ברזיל, רוסיה, הודו וסין פועלות למנף את הארגון שאמור לשים קץ לתלות הכלכלית בוושינגטון. מדינות נוספות אמורות להצטרף ליוזמה, וכעת נותר רק לראות כיצד יגיב המערב | לקראת כינוס ה-BRICS
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
בריקס
צילום: מסך

את המושג "BRIC" טבע כלכלן בית-ההשקעות גולדמן-סאקס ג'ים אוניל בשנת 2001, כדי להדגיש ארבע כלכלות עולות שלדעתו עשויות לשחק תפקיד הולך וגדל בעולם. במשך שנים המושג הפך בעיקר כקיצור בעגת המשקיעים לשווקים גדולים וצומחים. אך אותן מדינות – ברזיל, רוסיה, הודו וסין – החלו למסד הקשרים ביניהן, להפוך קונספט רעיוני למציאות כלכלית-גיאופוליטית.

תחילה זה היה במפגש בדרגת שרי החוץ במטה האו"ם ב-2006; והחל מ-2009 בוועידות פסגה שנתיות בדרג מנהיגים. בפסגה ההיא, ברוסיה, דנו אודות רפורמה במערכת הכספים העולמית ומטבע חדש שיחליף את הדולר האמריקני כמטבע הרזרבי העולמי.

הרבה מים זרמו בשלל נהרות מאז, אבל הנושא הזה של ניתוק מהמערכת הכלכלית שמוכתבת מוושינגטון ומניו-יורק נמשך. השקת מטבע חדש ומשותף, ולכל הפחות ויתור על הדולר האמריקני למען עסקאות במטבעות הלאומיים, יעמדו על סדר היום בפסגה שתערך ב-24-22 באוגוסט ביוהנסבורג.

ב-2010 צורפה דרום אפריקה לפורום. אומנם מדי פעם בעבר צורפה למושג הכלכלי, כדי למשוך משקיעים. לדעת הכלכלן ג'ים אוניל, דרום אפריקה ראויה להיכלל במועדון – אוכלוסייתה לא מספיק גדולה כשל האחרות.

לא-ניתן לדבר על ה-BRICS, מבלי לדבר על ה-G7: הפורום הבין ממשלתי הכולל את קנדה, צרפת, גרמניה, איטליה, יפן, בריטניה וארצות הברית – מעצמות הציר ובעלות הברית המערביות מימי מלחמת העולם השנייה. ה-G7 החל במפגש לא פורמלי של שרי אוצר בספריית הבית-הלבן ב-1973, והתפתח לפורום בין לאומי חשוב, אולי החשוב ביותר מחוץ למועצת הביטחון של האו"ם.

ה-G7 מאורגן סביב ערכים משותפים של פלורליזם, דמוקרטיה ליברלית וממשל ייצוגי. לימים גם האיחוד האירופי צורף לפורום הזה, וב-1998 גם רוסיה הוכנסה, בצל גל האופטימיות והתקווה לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי ותום המלחמה הקרה. ה-G7 הפך ה-G8, כפי שרבים מאיתנו זוכרים אותו בימי "המלחמה בטרור". 

יש כאלו שמלגלגים

אך האידיליה לא נמשכה לעד, ורוסיה הוצאה לאחר סיפוח חצי האי קרים ב-2014. מעניין שזה לא קרה סביב המלחמה בצ'צ'ניה או הפלישה לגיאורגיה. וכך, לראשונה, לא הייתה חפיפה בין חברות הפורום המערבי ליברלי בהובלת ארצות הברית, לבין ה-BRICS. הדבר תרם וזירז את מגמת הבידול שממילא מושרשת ב-BRICS – הכלכלות העולות המבקשות לעצב מחדש את הסדר העולמי הקיים שהובילה עד כה ארצות הברית.

הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022 רק המחישה את השוט הכלכלי שיש בידי ארצות הברית. גם אם המדינות האחרות ב-BRICS לא תמכו ממש במהלך הרוסי, העיצומים הקשים שהיו יכולים להטיל האמריקנים בזכות תמיכה נרחבת במערב עוררו חשש ודאגה.

מדינות BRICS חולשות על כ-27% משטחי היבשה בכדור הארץ וכ-42% מהאוכלוסייה האנושית. אם ה-G7 חולשות על 30%-43% מהתוצר העולמי – ה-BRICS חולשות על 27%-33%. כפי שרבים יודעים, כשעולים למעלה, לעיתים פוגשים תנועה לכיוון השני, לעיתים יש מקום לשניים – ולפעמים ההתנגשות בלתי נמנעת.

דרום אפריקה אומנם הייתה המצורפת הראשונה, אך כנראה שלא האחרונה. על סדר יומה של הפסגה ביוהנסבורג תעמוד התעניינותן של שורת מדינות. חומת ברלין אומנם זיכרון נשכח, אך דומה כי אט-אט העולם מתכנס ולו במעט לאותה שאלה ישנה – "הֲלָנוּ אַתָּה אִם-לְצָרֵינוּ?" האם בירושלים למישהו יש תשובה?

הפופולריים