תושבי גוש דן היקרים, תנו לי, כירושלמי, לברך אתכם ביום חגכם. סוף-סוף גם לכם, כמו לנו בירושלים, תהיה רכבת קלה. מזל טוב ונסיעה טובה, ועכשיו ברצינות - סוף-סוף רכבת קלה בגוש דן אחרי כל כך הרבה שנים. בתור ירושלמי שנוסע באמת כבר שנים ברכבת הקלה תנו לי לשתף אתכם בשלוש תובנות לגבי הרכבת.
תובנה ראשונה, הרכבת באמת יכולה להיות גיים-צ'יינג'ר, בכל פעם שאני יכול אני אעדיף לנסוע ברכבת הקלה בירושלים. העניין הוא שזה מתאפשר לי בעיקר כי אני גר במרחק הליכה מתחנת רכבת קלה, כל הירושלמים שלא גרים בסמיכות לקו האדום בירושלים לא כל כך יכולים לנסוע ברכבת. מה שאומר שאי אפשר להסתפק בקו רכבת אחד.
האפקט החזק של הרכבת הקלה עובד כשיש קישוריות, כשיש רשת, ולכן חייבים לשים גז ולהתקדם מאוד עם העבודות על קווי הרכבת הקלה הנוספים. וזה מוביל אותי לתובנה השנייה.
ראשי הרשויות המקומיות בגוש דן חייבים להבין שזאת צריכה להיות עדיפות עליונה מבחינתם, לשים בצד את כל משחקי האגו, להפסיק לריב אחד עם השני, בדיוק כמו מה שקורה בירושלים. פה זה עבד פי אלף יותר טוב כי אין רשויות מקומיות שיריבו אחת עם השנייה, יש רשות מקומית אחת – ירושלים!
לכן חוץ מהקו הפעיל יש לנו כבר עוד שני קווים שנמצאים בתהליך ויש צוות אב לתחבורה שמושיב גם את העירייה וגם את משרדי הממשלה הרלוונטיים ביחד לשולחן אחד. זה לא מושלם, גם שם יש תקלות, אבל זה הרבה יותר טוב ממיליון רשויות שרבות אחת עם השנייה.
לא יכול להיות ששרת תחבורה תוכל לקחת את המטרו כבן ערובה כי היא רוצה משהו אחר
התובנה השלישית, אני חושב, היא החשובה מכולן. בשביל להתקדם לעולם המפותח באמת רכבת קלה ואפילו רשת של קווי רכבת קלה, לא יספיקו, מה שגוש דן באמת צריך זה מטרו. כי עם כל הכבוד לרכבת המטרו יכול להסיע מיליוני אנשים, ולא מאות אלפי אנשים. להסיע אותם למרחק ארוך יותר ובמהירות גדולה יותר, ובלי הפרעות, כי זה מתחת לקרקע ואין צמתים ומכוניות וקורקינטים, ולכן המטרו הוא הפרויקט החשוב באמת, עליו צריך לשים פול גז.
לא יכול להיות ששרת תחבורה תוכל לקחת את הפרויקט הענק הזה כבן ערובה כי היא רוצה משהו אחר, לא יכול להיות שהחקיקה של הפרויקט הזה תיתקע בכנסת כי קואליציה ואופוזיציה ומה שאתם לא רוצים, זה חייב להיות עדיפות עליונה מבחינת כולם בשביל שמדינת ישראל תוכל להפוך להיות מדינת עולם ראשון באמת, ולא רק ראשון בכאילו.