מיהו מסורתי, ובאיזה יום? ניתוח מחודש של קבוצה חשובה

מיהו מסורתי, ובאיזה יום? ניתוח מחודש של קבוצה חשובה
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
תלמידים חרדים
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

חלק א: השערה מופרכת

מחקר חברתי מחייב לבחון השערות. בא חוקר, או סתם מישהו, מעלה השערה על מה שקורה בחברה, לפעמים הוא אפילו משוכנע, או קרוב לזה, שההשערה שלו נכונה. ואז צריך לבדוק אותה. לדוגמה – ועל זה נדבר היום – ההשערה שהקיטוב בחברה הישראלית מוביל לשינוי גם בהגדרה עצמית של ישראלים על סולם הדתיות. כלומר, שבגלל המשבר החברתי-פוליטי, יש ישראלים שירגישו, שבגלל ההקשר הפוליטי המובהק שלא מתאים להם יותר להזדהות עם קבוצה אחת.

לדוגמא נניח, ״דתי״, ולכן יעברו לקבוצה אחרת נניח, ״מסורתי קצת דתי״. ואולי יש כאלה שיעשו את הדרך ההפוכה מסיבה דומה מ״מסורתי״ ל״דתי״. כמובן, אם מדובר בהקשר פוליטי, אפשר להניח שלעמדות פוליטיות תהיה השפעה על תזוזות בהגדרה עצמית. כלומר, אולי מי שתומך ב״מרכז שמאל״ יעדיף למקם את עצמו כ״חילוני״ ולא כ״מסורתי לא כל כך דתי״, כי אלה ימים של קיטוב שגורמים לבני אדם לזוז להגדרות חדשות.

אז זו הייתה ההשערה. היא נשמעת הגיונית. והיא באמת הגיונית – אבל כנראה לא נכונה. מה זאת אומרת ״כנראה״? בדקנו. מדגם של כ-2000 משיבים, ניתוח של התוצאות על ידי נוח סלפקוב, כרגיל, בפיקוחו של הפרופ׳ קמיל פוקס, והמסקנה לא נחרצת אבל קרובה לנחרצת: לא – אנחנו לא מזהים כרגע שישראלים שינו את ההגדרה העצמית שלהם על סולם הדתיות בגלל המשבר הפוליטי.

איך בדקנו? כדי להבין את החלק הבא, שהוא העיקרי בניתוח, צריך להבין איך בדקנו. הנה כך: פנינו להרבה מאוד ישראלים שהגדירו את עצמם בסולם הדתיות (חרדי, דתי, מסורתי קצת דתי, מסורתי לא כל כך דתי, חילוני) בשאלון של אתר המדד בשנים 2021 ו-2022. שאלנו אותם כיצד הם מגדירים את עצמם היום, קרי בשנת 2023. כלומר – אם ירמיהו אמר לנו לפני שנה שהוא ״דתי״. האם גם עכשיו הוא אומר אותו דבר? ואם ירדנה אמרה לנו לפני שנתיים שהיא ״חילונית״, האם היא שינתה את הגדרתה העצמית מאז?

הבדיקה הזאת העלתה שאין השפעה פוליטית שאנחנו יכולים לזהות על שינויים בהגדרה עצמית. קודם כל, כי רוב גדול של המשיבים לא שינוי הגדרה. ועוד, כי כשבודקים שינויים על פי סולם פוליטי של ימין-שמאל אפשר לראות שבכל הקבוצות אין פער משמעותי בין תזוזות לכיוון היותר דתי לתזוזות לכיוון היותר לחילוני. ניקח לדוגמה את בוחרי המרכז-שמאל. 5% מהם זזו להגדרה יותר ״דתית״ (נאמר, מ״חילוני״ ל״מסורתי לא כל כך דתי״), ו-5% זזו לכיוון ההפוך, להגדרה יותר ״חילונית״ (נניח, מ״מסורתי קצת דתי״ ל״מסורתי לא כל כך דתי״).

באופן כללי התזוזות לא רבות, ואם כבר, יש תזוזה קצת יותר בולטת לכיוון הדתי בקרב מצביעי ימין-מרכז וימין, אבל כאמור, מבחינה סטטיסטית אנחנו לא מייחסים להם חשיבות גדולה.

חלק ב: שאלה פתוחה

תאמרו: בקיצור, בדקתם, לא מצאתם, משעמם.

לא נכון!

בכלל לא משעמם. כי לצד הממצא הראשון אפשר לזהות גם ממצא שני, שלא קשור להשערה שלנו, אבל מאוד בולט כשמביטים במספרים. ננסח אותו בחדות: המסורתיות הישראלית היא עמדה מאוד לא יציבה. שימו לב לטבלה: מקרב מי שמגדירים את עצמם ״מסורתיים״ (גם ״מסורתיים קצת דתיים״, וגם ״מסורתיים לא כל כך דתיים״). רק כמחצית שמרו על ההגדרה המקורית שלהם.

למעשה, אפשר לראות שהמסורתיים היותר דתיים יושבים על הגדר, ולא בטוחים אם הם ״מסורתיים קצת דתיים״ או בעצם ״דתיים״. שליש מאלה שאמרו ״מסורתיים דתיים״ בפעם הקודמת אמרו לנו עכשיו ״דתיים״. ואנחנו לא מניחים שמדובר בתנועה המונית של חזרה בתשובה. זו פשוט הגדרה עצמית לא יציבה. חרדים הם חרדים. חילונים הם חילונים. רק מעט מהם זזים. אבל מסורתיים הם משהו שבין לבין, לפעמים מרגישים כך ולפעמים אחרת.

זה בולט במקרה של ה״מסורתיים הקצת דתיים״, וגם במקרה של ״המסורתיים הלא כל כך דתיים״. גם אלה זזו, ובמקרה שלהם בערך אותו שיעור זזו ״ימינה״ (לכיוון ה״מסורתי דתי״) ו״שמאלה״ (לכיוון ה״חילוני״).

אם אתם כבר כאן, למה שלא תבואו להשיב על סקר האמונה הגדול, ותסייעו לנו להבין טוב יותר את החברה הישראלית?

מה המשמעות של כל זה זו שאלה מעניינת. וגם חשובה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בערך שליש מהיהודים בישראל הם מסורתיים (בערך שליש ״מסורתיים דתיים״ ושני שליש ״מסורתיים לא דתיים״ – גם בסקר שעליו אנחנו מסתמכים כאן זה בערך היחס של ״מסורתיים דתיים״ ו״מסורתיים לא דתיים״). קבוצה גדולה. לנוכח הממצאים, אפשר להציע לאחד את כלל המסורתיים לקטגוריה אחת, כי הם ממילא זזים קובייה ימינה ושמאלה בין סקר לסקר. ודי ברור שיש קבוצה משמעותית מתוכם שזוכרת שהיא ״מסורתית״ אבל פחות מדייקת בשאלה אם ״מסורתית דתית״ או ״מסורתית לא דתית״.

מצד שני, לא בטוח שמומלץ לאחד את שתי קבוצות המסורתיים, כי אנחנו יודעים שיש הבדלים מובהקים בעמדות ובפרקטיקה בין ״מסורתיים קצת דתיים״ ל״מסורתיים לא כל כך דתיים״. לדוגמה, רוב ה״מסורתיים הלא כל כך דתיים״ בעד תחבורה ציבורית בשבת, ורוב ״המסורתיים הקצת דתיים״ נגד תחבורה ציבורית בשבת. גם ביטול של כלל הקטגוריה ה״מסורתית״ לא בהכרח הגיוני, כי יש הבדלים גדולים בין ״מסורתיים לא דתיים״ לבין ״חילונים״. לדוגמה, רוב גדול של ״חילונים״ אומרים שיעדיפו להינשא לא במסגרת הרבנות, ולעומתם חלק ניכר (כמחצית) מה״מסורתיים הלא כל כך דתיים״ אומרים שיעדיפו חתונה במסגרת הרבנות (ורוב גדול מאוד מהם ירצו חתונה יהודית, לעומת שיעור ניכר מהחילונים שיעדיפו נישואים אזרחיים).

בקיצור, אנחנו תקועים. מצד אחד יש ערך להגדרה העצמית ״מסורתיים״ (משני הסוגים), מצד שני אנחנו רואים שזו הגדרה שאינה יציבה. הגדרה שיש לה קשר מובהק למצב רוח, או לתקופה, או למצב בחיים בזמן מסוים. גבריאל אבן צור, שפרסם לא מזמן מחקר מקיף ומעניין על "המסורתיים והמסורתיות בישראל":

השאלה ׳מיהו מסורתי׳ קשורה בעבותות לשאלה הסבוכה יותר של ׳מהי מסורתיות׳… האם המסורתיות היא קבוצת שייכות סוציולוגית, בדומה למשל לציונות-הדתית? האם היא מידת דתיות הממוקמת על הרצף שבין ׳חילוני׳ ל׳דתי׳? או האם היא שם תואר, גישה מסוימת ליהדות, שיכולה להשתלב עם שמות-עצם אחרים דוגמת ׳חילוני-מסורתי׳ ו׳דתי-מסורתי׳?

שאלות אלה נוגעות באופן ישיר לבעיות מתודולוגיות בעריכת סקרי דעת קהל העושים שימוש בהגדרה כזו או אחרת של המונח ׳מסורתי׳, כמו גם בניתוח הנתונים העולים מאותם סקרים. כך, שיעור המסורתים בחברה הישראלית נע באופן משמעותי בין סקרים שונים, בהתאם למספר הבחירות המוצעות ובהתאם להנחה המובלעת בהגדרה ׳מסורתי׳ – כמידת דתיות או כזהות חברתית-תרבותית.

האם הנתונים שלנו מאפשרים להשיב על השאלה של אבן צור ״מיהו מסורתי״? התשובה היא כן ולא. נדמה לי שקבוצה שיש בה תזוזות כל כך ברורות, היא לא ״קבוצת שייכות סוציולוגית״ כמו הציונות הדתית. כלומר, על אפשרות אחת שאבן צור מעלה נציע להשיב בשלילה.

האם מדובר במידת דתיות? אולי, אבל איזו מידה? רבע ממי שהגדירו את עצמם ״מסורתיים לא דתיים״ לפני שנה, מגדירים את עצמם כעת ״חילונים״. אז מה מידת הדתיות שלהם, ואיך למדוד אותה, ואיך להתייחס לעובדה שהיא משתנה במהירות כזאת? והאם היא בכלל משתנה, או ששום דבר לא משתנה במציאות חוץ מההגדרה העצמית. כל השאלות האלה מחייבות כמובן ניתוח נוסף של שאלות נוספות. בהחלט אפשרי שההגדרה העצמית היא שהשתנתה אבל העמדות הבסיסיות לא השתנו, או שאולי גם ההגדרה וגם העמדות השתנו, אבל הפרקטיקה המעשית (כן או לא אוכלים כשר) לא השתנתה? כלומר, האפשרות הזאת שאבן צור מעלה להגדרה מיהו מסורתי היא אפשרות שעודה בתוקף, וצריכה עיון נוסף.

ומה עם האפשרות שהמסורתיות היא ״גישה מסוימת ליהדות״ שגם אותה אבן צור מציע? גם זו אפשרות בתוקף, כמו הקודמת, וגם היא מחייבת בירור נוסף. צריך לשאול מהי הגישה? במה היא מתבטאת? האם היא עצמה יציבה, או שמא גם היא משתנה מעת לעת, ולא רק ההגדרה העצמית?

המחקר שלו מציג הרבה מאוד ממצאים (חלקם מנתוני אתר המדד), שבאמצעותם אפשר לאפיין את הציבור המסורתי. אלא מה – כלל הממצאים האלה נשענים על סקרים, שבהם ישראלים התבקשו להגדיר את עצמם, וכך אפשרו לחוקרים להבחין בין ה״מסורתי״ לבין ה״חילוני״ או ה״דתי״. וזאת בעיה: כי הנה אנחנו למדים שלהגדרה העצמית הזאת כ״מסורתיים״ יש תוקף מוגבל בלבד. חלק גדול מהמסורתיים הם אולי בכלל דתיים, או חילונים, תלוי על איזה צד קמו בבוקר. כך שנוצרת כאן קומה נוספת של בעיה מתודולוגית. בעיה מעגלית: אנחנו מנתחים נתונים כדי להבחין בין קבוצות על סמך הגדרה עצמית, אבל ההגדרה עצמה אינה יציבה, כך שהניתוח כולו חשוד כעומד על כרעיים של עוף.

ובעצם, אולי זו השאלה: לא ״מיהו מסורתי״ אלא ״מיהו מסורתי ומתי״. כלומר, האם מסורתי הוא רק מי שתמיד מגדיר את עצמו כמסורתי, או שמא מסורתי הוא כל מי שלפעמים מגדיר את עצמו כמסורתי. אם נעסוק במי שתמיד, נקבל כנראה שיעור קטן הרבה יותר של מסורתיים. אם נעסוק בלפעמים, יש בישראל שיעור הרבה יותר גדול של מסורתיים. כך או כך, כשמדובר בציבור הגדול והקצת מעורפל של ״מסורתיים״, עוד נותרו שאלות לחקור.

 

הפופולריים