החדשות הטובות של שוניות האלמוגים: מה קורה בסביבה

החדשות הטובות של שוניות האלמוגים: מה קורה בסביבה
למרות הלבנת האלמוגים הרחבה המתרחשת כעת באמריקה, חודש אוגוסט סיפק שלוש סיבות לאופטימיות בנוגע לעתיד האלמוגים בארץ ובעולם: מה קורה בסביבה
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
אלמוגים שעברו הלבנה, ארכיון
צילום: Shutterstock

התעצמות משבר האקלים הובילה לקיץ קשה ברחבי החצי הצפוני של כדור הארץ. אסונות הטבע הרבים פגעו באינספור אנשים ומערכות אקולוגיות. שנת 2023 עשויה להיות השנה החמה ביותר מאז החלו המדידות, והשנה הבאה צפויה להיות חמה אף יותר. חלון ההזדמנויות שלנו הולך ונסגר, והיעד השאפתני של הסכם פריז, להגביל את עליית הטמפרטורה העולמית למעלה וחצי לכל היותר, נראה רחוק מתמיד. 

צפויות לנו שנים לא פשוטות, אך יש עוד מה לעשות. עדיין אפשר לצמצם את משבר האקלים ויתר משברי הסביבה ולהימנע מההשלכות הקשות ביותר. החודש סיפק נקודות אור עבור עתיד האלמוגים בעולם, בצל הפגיעה הקשה באלמוגים ביבשת אמריקה, שם טמפרטורת המים שוברת שיאים. מחקרים ממפרץ אילת ומהאוקיינוס השקט מצאו פגיעה נמוכה מהצפוי, וסוף כל סוף נוטרלה "פצצה סביבתית" אדירה אשר תקתקה בים האדום קרוב לעשור.

טמפרטורת המים באמריקה שוברת שיאים, אך החודש סיפק גם נקודות אור עבור עתיד האלמוגים בעולם. מפה המראה את טמפרטורת המים במפרץ מקסיקו ומסביבו. ככל שהצבע האדום כהה יותר, כך הטמפרטורה גבוהה יותר בהשוואה לממוצע בעשרות השנים האחרונות | NOAA

נותרה תקווה לשוניות האלמוגים

שוניות האלמוגים של המים הרדודים והחמים נחשבות למערכות האקולוגיות מהחשובות והמאוימות ביותר בעולם. לפי הערכות, כרבע ממיני בעלי החיים בים תלויים בהן בדרך זו או אחרת, כמו גם איכות חייהם של כמיליארד בני אדם. אך מעבר לאיומים מקומיים, כמו זיהום נפט או פגיעה פיזית, התחממות העולם מציבה את שוניות האלמוגים בסכנה קיומית - 99 אחוזים מהם צפויים למות כבר באמצע המאה במידה ולא נעמוד ביעדי הסכם פריז.

האלמוג הוא בעל חיים אשר מתקיים בזכות סימביוזה הדדית, שיתוף פעולה שבו שני הצדדים מרוויחים, בינו לבין אצות חד-תאיות בשם זואוקסנטלות. האצות והאלמוג מספקים האחד לשני חומרי הזנה שונים, והאצות הן גם האחראיות לצבעי האלמוגים. עם זאת, כאשר טמפרטורת פני הים עולה, האצה פולטת חומרים הרעילים לאלמוג, מה שגורם לו לדחות את האצה ולהלבין. במצב זה האלמוג עדיין חי, אך הוא יגווע ברעב אם טמפרטורת פני הים לא תפחת והוא ייצור יחסי הדדיות עם אצות חדשות. 


כאשר טמפרטורת פני הים עולה, האצה פולטת חומרים הרעילים לאלמוג, מה שגורם לו לדחות את האצה ולהלבין. אלמוגים שהלבינו באוקיינוס השקט | Shutterstock, Ethan Daniels

מחקר חדש מציג סיבה לאופטימיות זהירה. ניתוח תצפיות ממושכות בשונית אלמוגים באוקיינוס השקט חשף כי היא עוברת התאמה לעליית טמפרטורת מי הים, מה שמקטין את הסכנה שתעבור הלבנה בעתיד. "המחקר שלנו מציג ראיות לחוסן של מערכת אקולוגית בפני שינויי האקלים, אך גם מדגיש את הצורך לעמוד ביעדי הסכם פריז כדי לשמר את שוניות האלמוגים", אמר ליאם לכס (Lachs) מאוניברסיטת ניוקאסל שבאנגליה אשר הוביל את המחקר. "כימתנו עליה טבעית בעמידות של האלמוגים בפני חום לאורך ארבעה עשורים, אשר ניתן להשוות לקצב חימום מי הים". 

החוקרים ניתחו סקרים אקולוגיים ותצפיות אודות מידת ההלבנה של שוניות האלמוגים במדינת האיים פלאו, לגביהן יש מידע היסטורי רב. הם השתמשו בהדמיה ממוחשבת ומצאו כי האלמוגים התאימו עצמם להתחממות מי הים בקצב של כעשירית מעלת צלזיוס בעשור, וכך נפגעו פחות מהצפוי מגלי חום ימיים שפקדו את האיזור. לפי החוקרים, אם קצב ההתאמה הזה ימשיך בעשורים הקרובים, יתכן שהדבר יפחית באופן משמעותי את חומרת הלבנת האלמוגים - אבל זאת רק בתנאי שנגביל את קצב עליית הטמפרטורה, על ידי צמצום פליטות גזי החממה ברחבי העולם. 

"אנחנו יודעים ששוניות אלמוגים יכולות להגדיל את העמידות שלהן לחום לאורך זמן על ידי התאקלמות, הסתגלות גנטית או שינוי במבנה החברה האקולוגית, אבל אנחנו יודעים מעט על הקצב בו השינויים האלו מתרחשים". אמר ד"ר ג׳יימס גסט (Guest) שלקח חלק במחקר. "המחקר שלנו מנתח נתונים ממערכת נידחת של שוניות אלמוגים באוקיינוס השקט, ומעריך את קצב עליית העמידות שלהן לחום מאז סוף שנות השמונים. התוצאות מספקות תקווה מסוימת לכך ששוניות אלמוגים יוכלו לעמוד בעליית הטמפרטורה בעולם, אבל רק אם יתבצעו פעולות נחרצות לצמצום ההתחממות העולמית". 


ניתוח תצפיות ממושכות בשונית אלמוגים באוקיינוס השקט חשף כי היא עוברת התאמה לעליית טמפרטורת מי הים. השונית באיי פלאו |Liam Lachs

התאוששות דגי השונית באילת

שוניות האלמוגים ברחבי העולם סובלות מאירועי הלבנה משמעותיים, כשהאחרון שבהם הוא אירוע הלבנה מתמשך בפלורידה, מפרץ מקסיקו ובאיים הקריביים. עם זאת, שונית האלמוגים באילת מראה עמידות ייחודית בפני עליית טמפרטורת פני הים, כנראה בשל תהליך אבולוציוני ייחודי שהתרחש בעת הגירת האלמוגים הצעירים אל מי הים האדום החמים. מסיבה זו שונית האלמוגים באילת חשובה לא רק ברמה המקומית, עבור בעלי החיים במפרץ ותושבי העיר אילת, אלא גם ברמה העולמית: אנחנו עשויים ללמוד ממנה איך להגן על שוניות אחרות, או אף להפיץ אליהן אלמוגים עמידים לחום שמוצאם באילת. לכן היה זה מצער במיוחד כשסופה חריגה הכתה בחופי אילת בחודש מרץ 2020 ופגעה בשונית האלמוגים. 

מחקר חדש מציג את ממצאי הניטור האקולוגי מאז שהסופה הכתה. לפי המחקר, הסופה גרמה תחילה לשבירת אלמוגים רבים ולירידה בכמות הדגים, אך אוכלוסיית הדגים שבה והתאוששה לאחר כשנה בלבד. החוקרים מייחסים את התאוששות הדגים לעובדה שהפגיעה באלמוגים הייתה מצומצמת יחסית. לדברי ד"ר אסף זבולוני, אקולוג מרחב אילת ברשות הטבע והגנים אשר גם לקח חלק במחקר, "יכולת התחדשותה של השונית תלויה במאמצנו להגן על הסביבה הימית ולסלק גורמי הפרעה מקומיים, לרבות שמירה על איכות המים ומניעת זיהומים מסוגים שונים". ברשות הטבע מזהירים כי "שוניות אילת נתונות לאיומים רבים, לרבות תוכניות בינוי ופיתוח נרחבות בקרבה רבה לשוניות האלמוגים, הרחבת פעילותו של מסוף הנפט בקצא"א ועומס תיירותי גובר". 

המחקר החדש גם מציג עדויות לכך שבנייה בקרבת החוף עשויה להגביר את הנזק לשונית האלמוגים בעת סערה, על ידי הגברת כמות החול שנסחף מהחוף אל הים. כך למשל, החוקרים סבורים כי חומה שנבנתה בחוף הנסיכה הובילה לתנועה מוגברת של משקע חולי בחוף ובקרקעית הים, ולפגיעה משמעותית באלמוגים באזור זה. התוצאות של הסופה הבאה, אם כך, תלויות במידה רבה במעשי האדם. 


שונית האלמוגים באילת מראה עמידות ייחודית בפני עליית טמפרטורת פני הים. השונית באילת | irisphoto1, Shutterstock

האסון שנמנע

בים האדום מתרחשת דרמה שנמשכת כבר שמונה שנים. מיכלית נפט ענקית, עמוסה במיליון חביות נפט ויותר, ננטשה אל מול חופי תימן בצל המלחמה הניטשת שם. המיכלית המיושנת כבר כמעט בת חמישים, ולא עברה תחזוקה שנים ארוכות. המצב הרעוע של גוף המיכלית הוביל לחששות כבדים שהיא תתפרק ותדלוף בעוד אף אחד לא לוקח עליה אחריות. יתרה מזאת, עם כל יום בו המיכלית עגונה נטושה בים, מכלי הנפט העמוסים שלה מתמלאים באדי דלק מסוכנים אשר עשויים להתלקח ולהתפוצץ.

אם הייתה מתרחשת דליפה מלאה שכזו, היא הייתה אחד מאירועי זיהום הנפט החמורים בהיסטוריה. הנזק היה פוגע אנושות במאות אלפי תושבי תימן אשר מתפרנסים מדגי הים, ובעוד מיליונים אשר שותים את מימיו המותפלים ומסתמכים על סחורות המגיעות מנמלי הים. הנפט הדולף היה עשוי להתפשט ברחבי הים האדום, ולזרוע הרס עבור התושבים המקומיים ושוניות האלמוגים העשירות. הנזק היה עלול להגיע עד לאילת או לחסום את תעלת סואץ, ועלות ניקוי דליפת הנפט בלבד הוערכה בכעשרים מיליארד דולרים.

אך לאחרונה התבשרנו על בשורות טובות. לאחר שנים של תכנון ומאמצים כבירים לגיוס הכסף הדרוש, תכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP) הודיעה כי היא רוקנה את הנפט מהמיכלית המסוכנת והעבירה אותו למיכלית ענק תקינה, אשר נרכשה במיוחד למטרה זו. "המבצע של האו"ם מנע את מה שהיה עלול להפוך לאסון סביבתי והומניטרי בקנה מידה עצום", אמר מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש (Guteres).

לדברי מוחמד סידיג מדוואי (Madawi), יועץ ורכז עבור הפרויקט מטעם תכנית הפיתוח של האו"ם, "הצלחת המבצע מזכירה לנו למה אנחנו קיימים כאו"ם: להתמודד עם חלק מהבעיות הקשות והמורכבות ביותר בעולם, על ידי כינוס הקהילה הבינלאומית לפתרון אתגרים שנראים בלתי אפשריים". עם זאת, באו"ם מציינים כי המבצע עוד לא הושלם, ומבקשים מהציבור הרחב להמשיך ולתרום כסף להמשכו. השלב הבא הוא פינוי ומחזור של המיכלית המיושנת עצמה, שכן עדיין יש בה שאריות נפט אשר עשויות לדלוף ולפגוע בסביבתה.

סרטון המראה אילוסטרציה של פינוי מיליון חביות נפט מהמיכלית המיושנת מול חופי תימן:

לכתבות נוספות באתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

הפופולריים