עליונות דוברי האנגלית: האם הטכנולוגיה יכולה לצמצם את הפער?

עליונות דוברי האנגלית: האם הטכנולוגיה תצמצם את הפער?
נכון, נוח מאוד שיש למדענים בכל רחבי העולם שפה משותפת, אך המדע כולו משלם את המחיר על הזלזול בחוקרים מבריקים שכישרונם הלשוני נופל מיכולותיהם המדעיות
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
בריטניה
צילום: מסך

בשפת האם שלנו הכול יותר קל. אנחנו שולטים בה על בוריה, מכירים את הניואנסים הדקים של המילים והתחביר ותופסים אותה באופן מיידי וללא צורך בתיווך. זו השפה שבה רובנו חושבים, סופרים ואפילו חולמים. שפות אחרות יותר קשות לנו. ואם אנחנו רוצים לעסוק במדע, כמקצוע או כתחביב, יש לנו בעיה: רוב התכנים, ובוודאי החדשניים והמעניינים שבהם, מתפרסמים באנגלית. אפילו אם השליטה שלנו באנגלית מצוינת, זה בכל זאת קצת פחות נגיש. אם לא די במורכבות של המדע עצמו, פער השפה מעמיס עלינו עול נוסף.

מסיבות היסטוריות רבות, ובראשן הדומיננטיות של ארצות הברית ברוב תחומי המדע והיותה המעצמה העולמית החזקה ביותר, האנגלית נחשבת כיום ל"שפת המדע" העולמית. רוב התקשורת במדעי הטבע המודרניים, ובכלל זה בפיזיקה, כימיה, ביולוגיה וגיאולוגיה, מתרחשת באנגלית. כתבי העת הנחשבים, הכנסים, התקשורת בעל פה, כמעט כולם מתנהלים באנגלית בלבד. ועם זאת, רוב החוקרים והעוסקים במדע אינם דוברי אנגלית מבטן אימם.

התקשורת מתנהלת באנגלית, למרות שרוב החוקרים והעוסקים במדע אינם דוברי אנגלית מבטן אימם. מדענים בכנס בינלאומי | צילום: The Official CTBTO Photostream, דרך ויקיפדיה

שפה אחת ודברים אחדים

המצב הזה, שנראה כיום מובן מאליו לרבים, הוא למעשה תופעה חדשה למדי. עד אמצע המאה העשרים הקהילה המדעית הייתה רב-לשונית במהותה. נדרשו מלחמת עולם ותהליכים כלכליים ופוליטיים חובקי עולם כדי לשנות את המצב.

במשך כמה מאות שנים, מאז ראשית המהפכה המדעית, העשייה המדעית התנהלה בשפות רבות. שפת המלומדים הייתה הלטינית, שלא הייתה שפת האם של שום אומה קיימת, אך מלומדים באירופה וגם בארצות האסלאם למדו אותה ודיברו בה. המסורת ארוכת השנים של השימוש בה בחוגי האליטה, שהחל עוד בימי הקיסרות הרומית, הפכה את הלטינית לכלי מתאים לצקת בו ידע מדעי בכל רחבי מה שנחשב אז באירופה לעולם התרבותי. בימים ההם כל המלומדים היו רב-לשוניים, ויכלו להתאים את השפה שבה השתמשו לקהל היעד. לדוגמה, כימאי שבדי שביקש להתייעץ עם עמיתיו בפרוסיה או בצרפת כתב להם בלטינית, אך במגעיו המקצועיים עם מהנדסי מכרות בחר לדבר שבדית.

במשך מאות שנים, שפת המלומדים הייתה הלטינית. ספרים עתיקים על שידת מגירות עם תוויות בלטינית | צילום: Shutterstock, Triff

בחלוף השנים מעמדה של הלטינית דעך, אך הרב-לשוניות נשארה בעינה ואף התחזקה, לפחות באירופה. וכך, באמצע המאה ה-19, הפכו האנגלית, הצרפתית והגרמנית לשפות מדעיות דומיננטיות. בתחום הפיזיקה, למשל, מדען שביקש להישאר מעודכן בהתפתחויות המסעירות שחלו בתחום בראשית המאה העשרים היה חייב לשלוט בגרמנית, שכן התגליות החשובות ביותר נעשו באוניברסיטאות הגרמניות ונחשפו בכתבי עת ובכנסים שהתנהלו בגרמנית.

מלחמת העולם השנייה שינתה את התמונה. תחת השלטון הנאצי גרמניה איבדה את עליונותה המדעית, לאחר שמדענים רבים ברחו ממנה עקב יהדותם או התנגדותם למשטר, וחלק ניכר מהם מצא מקלט במדינות דוברות אנגלית: בריטניה וארצות הברית. וחשוב מכך – בעקבות המלחמה הפכה ארצות הברית למעצמת על, ומעמדה המרכזי גם בתחומי המחקר חיזק אף יותר את הדומיננטיות של האנגלית במדע.

אופי התרבות האמריקאית השפיע אף הוא על עליית האנגלית כשפת המדע העיקרית. בשונה מהפתיחות הלשונית שאפיינה את המעצמה המדעית דוברת האנגלית הוותיקה יותר, הממלכה הבריטית, מדענים בארצות הברית חשו הרבה פחות מחויבים ללמוד שפות מדוברות אחרות או לטינית. כל הפרסומים שלהם נעשו באנגלית, והיוקרה הגוברת של כתבי העת המובילים בשפה האנגלית תרמה אף היא למגמה. כך התבסס במהירות מעמדה של האנגלית כשפת המדע הכמעט בלעדית.

תחת השלטון הנאצי גרמניה איבדה את עליונותה המדעית, לאחר שמדענים רבים ברחו ממנה עקב יהדותם או התנגדותם למשטר. אלברט איינשטיין, מבכירי המדענים שברחו מגרמניה לארצות הברית | צילום: Library Of Congress / Science Photo Library

עליונות דוברי האנגלית

בניגוד ללטינית, שפת המדע הישנה, אנגלית אינה שפה ניטרלית, והשימוש בה מקנה יתרון לדוברים הילידיים שלה. אולם רבים מהם אינם מודעים לכך כלל. חלק ניכר מדוברי האנגלית רואים בשפה שלהם "ברירת מחדל" טבעית: הם מתעלמים מהיתרון המובנה בבחירת שפת האם של לאום מסוים או של תרבות מסוימת, או שלפחות אינם ערים לקיומו.

במאמר חדש שדן בנושא מציין צוות חוקרים בינלאומי, "לא פעם נוטים להתייחס לחוסר היכולת של סטודנטים לדבר אנגלית רהוטה כאילו הוא מעיד על קושי לחשוב בצורה ברורה על המדע עצמו, וזוהי טעות. דוברי האנגלית הפכו לשומרי הסף של המדע. כשאנו סוגרים את השערים האלה אנחנו מאבדים הרבה נקודות מבט והרבה מחקר איכותי. אנו נוטים להאמין שבעיניהם של דוברי אנגלית ילידיים רבים, מחסומי השפה נתפסים כבעיה שולית ותו לא. סביר להניח שהם סבורים ש'גוגל טרנסלייט' יכול לפתור את הכול".

החסרונות והאתגרים העומדים בפני מדענים שאנגלית אינה שפת אימם מתחילים בהשקעה עודפת של משאבים כגון זמן וכסף. חוקרת שמבקשת לפרסם מאמר בכתב עת נחשב, תצטרך בדרך כלל להשקיע כסף בשירותי עריכה באנגלית. בדרך יהיה עליה להתמודד עם קריאה של חומר מדעי באנגלית, שיגזול ממנה זמן רב יותר מאשר קריאה של אותו חומר בשפת אימה. ייתכן שתבחר לשלם עבור תרגום מקצועי, אולם מדובר בהוצאה כספית גדולה שלא כולם יכולים להרשות אותה לעצמם.

המחקר החדש בחן את הפערים בהשקעת הזמן הנדרשת מחוקרים דוברי אנגלית ילידיים לעומת מי שאינם כאלה, בתחומים כמו קריאת מאמרים, כתיבת מאמרים, פרסום והשתתפות בכנסים. בכל המדדים נמצא שחוקרים שאינם דוברי אנגלית מלידה השקיעו יותר זמן באופן משמעותי. בנוסף, יותר מאמרים של חוקרים כאלה נדחו או נשלחו לשכתוב על רקע איכות הכתיבה שלהם.

למשאבים העודפים הנדרשים מהם מצטרפים גם משאבים נפשיים. העיסוק המדעי כיום כרוך בתחרותיות רבה ולחצים נפשיים כבדים, במיוחד בדרגים הזוטרים. מדובר בהתמודדות לא פשוטה עבור רבים, שמשתלבת אצל מדענים צעירים שאינם דוברי אנגלית רהוטה גם עם לחצי ההתמודדות עם מחסומי השפה הזרה. מחקר שנעשה בקולומביה בשנת 2020 מצא שמדובר בקושי משמעותי שמניא רבים מהמשך העיסוק במחקר מדעי. החוקרת, ולריה רמירז-קסטנדה, סיפרה בטור שפרסמה בכתב העת Science, "יש לי חברים שכתבו לי, 'אני עומדת לנשור מלימודי מדעים בגלל האנגלית', או 'לא סיימתי את התואר כי אני לא יכולה להרשות לעצמי את שיעורי האנגלית'. זה היה מטריד מאוד מבחינה רגשית".

"לא פעם נוטים להתייחס לחוסר היכולת של סטודנטים לדבר אנגלית רהוטה כאילו הוא מעיד על קושי לחשוב בצורה ברורה על המדע עצמו". סטודנט לחוץ | צילום: Shutterstock, fizkes

אבן שואבת

מאחר שארצות הברית עומדת כיום במרכז העיסוק המדעי העולמי, חוקרים מכל רחבי העולם מגיעים לאוניברסיטאות ולמכוני המחקר שפועלים בה. המוסדות הללו לומדים אט אט, ואולי לאט מדי, להתמודד עם אוכלוסייה גדלה והולכת של חוקרים שאינם דוברים ילידיים. אותו דבר נכון גם לגבי חלק מכתבי העת המדעיים באנגלית.

חוקרים רבים ששפת אימם אינה אנגלית מבקשים במהלך שהותם בארצות הברית סיוע בשפה. במקומות רבים מציעים להם סדנאות וקורסים על כתיבה מדעית באנגלית, וחלקם משתפים פעולה במחקריהם או בכתיבת מאמריהם עם חוקרים מקומיים דוברי אנגלית רהוטה. כתבי עת מסוימים מאפשרים לחוקרים להגיש מאמרים בשפת האם שלהם, ואף מסייעים בתרגומם אם עברו בהצלחה את הליכי הסינון והבדיקה המקובלים.

אולי הטכנולוגיה יכולה לעזור? במה שנוגע לתרגום מאמרים לאנגלית, עדיין אין כיום כלים מקוונים טובים מספיק. שום אלגוריתם תרגום, לרבות "גוגל טרנסלייט", אינו יכול להתחרות במלאכתם של מתרגמים מדעיים מקצועיים בשר ודם. כששאלתי את הכוכב העולה של הבינה המלאכותית, מודל השפה ChatGPT, במה הוא יוכל לעזור, היו לו כמה הצעות מועילות, אם כי חלקיות. הוא פתח וכתב את ההצעות הבאות:

בדיקת תרגום ואיות: כלים המבוססים על בינה מלאכותית יכולים לתקן אוטומטית טעויות בדקדוק ואיות בטקסט, ולסייע בשיפור איכותם של ניסוחים.

הצעות סגנוניות: בינה מלאכותית יכולה להציע הצעות לשיפור הבהירות והקוהרנטיות של הכתיבה. כלים שמסתייעים בבינה מלאכותית יכולים להציע שיפורים במבנה המשפטים, באוצר המילים ובסגנון הכתיבה.

בהצעתו הבאה כבר חטא ChatGPT בהתרברבות שווא, כשהציע להשתמש בבינה מלאכותית גם עבור שירותי תרגום: "בינה מלאכותית יכולה לספק תרגום בזמן אמת של מאמרי מחקר, מצגות ודיונים, ועל ידי כך להנגיש את התוכן לקהל רחב יותר", טען. בפועל, כאמור, תרגומי המכונה הקיימים אינם טובים מספיק.

בינה מלאכותית יכולה להציע הצעות לשיפור הבהירות והקוהרנטיות של הכתיבה. אילוסטרצי של בינה מלאכותית עוזרת בכתיבה | צילום: Shutterstock, ParinPix

אך למודל השפה יש עוד כמה הצעות טובות יותר, שכוללות לוקליזציה של התכנים ("בינה מלאכותית יכולה לסייע בהתאמת התוכן להקשרים תרבותיים ולשפה שונה"), שימוש באפליקציות לצורך שיפור השליטה באנגלית ("פלטפורמות למידת שפה יכולות לספק שיעורי אנגלית ותרגילים לשיפור השפה"), ואפילו שיפור המבטא ("כלים מבוססי בינה מלאכותית, המזהים את נכונות ההגייה, יכולים לסייע בשיפור ההגייה ובכישורי הדיבור באנגלית דרך אימון ומשוב") והכנת תקצירים נוחים לקריאה של מאמרים מורכבים.

אך אליה וקוץ בה, הצ'אט כתב את תשובתו באנגלית קולחת. כשביקשתי שיתרגם את עצותיו לעברית, קיבלתי טקסט מבולבל שאינו עולה על תרגומי גוגל רגילים. כך שיש לקבל את עצותיו בעירבון מוגבל ולקבל שגם הבינה המלאכותית איננה פתרון מספק. היא יכולה להקל על חוקרים שאינם דוברי אנגלית מבטן אימם, אך לא לסגור את הפערים בינם לבין דוברי אנגלית ילידיים.

סביר להניח שהדומיננטיות של האנגלית תימשך גם בעתיד הנראה לעין, בהתחשב במגמות הנוכחיות ובהיקף העצום של הידע המדעי המצטבר שפורסם באנגלית עד כה. כך שאף על פי שאפשר ואף חשוב לפתח כלים שיקלו על חוקרים מסין, מישראל ומסנגל לפצות על פערי השפה, אנגלית ברמת שפת אם עומדת כנראה להישאר תנאי כמעט הכרחי לעיסוק יעיל במדע.

הפופולריים