דעה

אם יישאר שריד מהזרוע הצבאית של חמאס, מי יחזור לעוטף לגדל שם ילדים?

אם הזרוע הצבאית של חמאס לא תחוסל, איך נגדל ילדים בעוטף?
אחרי מה שקרה בשבוע שעבר, מוחמד דיף זה כבר לא משהו שמדינת ישראל יכולה לחיות איתו, לא משנה מה המחיר. אנחנו מבינים מה המשמעות של זה, לחיים של כולנו | דעה
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
עטייה מוחמד, פלאש 90
צילום: עטייה מוחמד, פלאש 90

כשיצאה אתמול בבוקר ההודעה של צה"ל לתושבי העיר עזה להתפנות בתוך 24 שעות, היה ברור שאחרי אותן 24 שעות, צה"ל צפוי להגביר את התקיפות. הנחת העבודה של צה"ל הייתה שצריך להגיע אל מתחת לעיר עזה, אולי מהאוויר, עם פצצות חודרות קרקע. בשביל זה צריך לשטח הרבה יותר, גם מבנים אזרחיים, אפילו בתי חולים ובתי ספר. לא רק כי יש בסמוך בורות שיגור, אלא כי תחתם יש את העיר התחתית בה חמאס יושב.

זה מוכר כבר שנים אבל אף פעם, בשום מבצע, לא הגענו למצב שבו ישראל מפציצה בית חולים, בכוונה. אבל היא יודעת שתקיפות מהאוויר שלא מגיעות לתת קרקע - לא מסוגלות להביא תוצאה מבצעית ראויה לציון, כמו למשל חיסול בכיר בזרוע הצבאית של חמאס.

במבחן הדין הבין-לאומי, בשאלה של כמה חפים מפשע יכולים להיפגע בכדי להשיג מטרה צבאית, העיקרון הוא המידתיות. כמה המטרה הצבאית הזאת שווה לך – בשביל להציל חיי אדם, לא מתוך נקמה, אלא להציל חיי אדם. אם אתה יודע שמוחמד דיף יושב מתחת לבית החולים שיפא והם לא מוכנים לפנות את בית החולים, אז תוריד גם עשרה בתי חולים. מוחמד דיף זה משהו שישראל לא יכולה לחיות איתו, לא אחרי מה שראינו בשבת שעברה.

ב"שומר חומות" לא הגענו לנקודה הזאת, אבל אחרי מה שקרה לפני שבוע, אין יותר שאלה. תוריד כמה שצריך, שיהיו כמה גופות שצריך. צריך לחשוב על היום שאחרי, איך תושבי העוטף יחזרו לגדל שם ילדים. אם יישאר שריד מהזרוע הצבאית של החמאס, מי ירצה לגדל שם ילדים עם מפלצת ליד הבית?

כדי שאנחנו נמשיך לחיות כאן במדינת ישראל ולגדל ילדים, כולנו, לא רק תושבי הדרום - אם צריך בשביל זה מיליון גופות, יהיו מיליון גופות. אין דרך אחרת, לא נשארה אופציה אחרת. הגופות הן לא המטרה, ההרוגים האזרחים ברצועה הם לא מטרה, אף אחד לא רוצה להרוג אותם. אבל למען ההישג הצבאי של להשמיד את הזרוע הצבאית של החמאס, בשביל החיים של כולנו - אז המחיר יהיה אשר יהיה.

 

הפופולריים