פרשנות

כל שעה משמעותית: הצעדים הבאים לביצוע עסקת החטופים

כל שעה משמעותית: הצעדים הבאים לביצוע עסקת החטופים
עתירות לבג"ץ בזמן קצוב, תקדים צפוי ונוהל מזורז: תמר אלמוג סוקרת את הוצאתה לפועל של העסקה שכולם מצפים לה
author author KAN11.Web.Components.TextItem.AuthorItemModel
-
צילום: דוד כהן, פלאש 90

אין זמן. צמד המילים הכואב והקשה הזה מלווה את משפחות החטופים והנעדרים ואת כולנו זה היום ה-47; והוא רלוונטי גם ובמיוחד בשעות הבאות, כשמדובר על הוצאת העסקה אל הפועל. 

אין חוק שמגדיר איך מבצעים עסקה (מילה איומה ובלתי נתפסת כשמדובר בחיי אדם) לשחרור חטופים. מה שיש זה סוג של נוהל; תוצר פרקטיקה כואבת ממקרי עבר, שעוגנה גם בהתחייבות המדינה בבג"ץ. אבל גם התקדימים שנוצרו בעסקאות העבר רלוונטיים רק חלקית כאשר מדובר במקרה חסר התקדים שישראל חווה מאז 7 באוקטובר. בהתאם, גם העסקה וגם הדרך לביצועה שונים הפעם. הנוהל הפך לנוהל מקוצר. 

> מגיל 10 חודשים ועד 18: שמות 39 הילדים החטופים בעזה
> יותר ממאתיים אזרחים וחיילים: רשימת החטופים המלאה
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחרי הערוץ הרשמי

כך, אחרי שמשרד המשפטים פרסם לפנות בוקר כ-300 שמות של אסירים ועצורים ביטחוניים שישתחררו במסגרת העסקה, ניתנו לציבור 24 שעות להשיג על ההחלטה - על ידי עתירה לבג"ץ. בעבר היה מדובר ב-48 שעות ודיון; הפעם, תוך כדי לחימה ובעסקה בפעימות של יום אחרי יום, הזמן קוצר לחצי כאשר הדיון בבג"ץ יכול להתקיים במהלך אותן 24 שעות ולאו דווקא אחריהן. 

בעבר, העתירות היו של ארגונים ומשפחות של נפגעי טרור. כעת, על הנייר, יכולות לעתור גם משפחות של חטופים שלא צפויים להשתחרר. כשתוגשנה עתירות בג"ץ יכול לדחות אותן על הסף, מה שלא עשה עד היום כשמדובר בנפגעים או משפחות נפגעים ישירות. בג"ץ יוכל גם להציע לעותרים למשוך את העתירות או לקיים דיון בזק עם החלטה מיידית.

כך או כך, התוצאה די צפויה: בג"ץ לא מתערב בהחלטות בתחום המדיני, ביטחוני או בתחום יחסי החוץ בכלל, ובפרט לא במקרה מהסוג הזה. ודאי וודאי כאשר מערכת הביטחון תומכת במהלך והייעוץ המשפטי מגן על נסיבות קבלתו ותקינות הליך קבלת ההחלטה. וכל זה לפני שהזכרנו, שעילת הסבירות, שהייתה בסיסן של חלק מהעתירות של מתנגדי העסקאות בעבר- בוטלה בחוק.

אז למה בכל זאת עותרים? יש כי חושבים שזאת תהיה הפעם הראשונה, התקדים. יש כדי להשמיע לפחות את קולם והתנגדותם, ובג"ץ – כן אותו בג"ץ שאוהבים לבקר שאינו משקף את רצון הציבור - הוא המקום היחיד שבו ניתנת להם האפשרות לעשות זאת. וגם, ואף בעיקר, כי העתירות כן יכולות להביא לשינוי מסוים, גם אם עתידי. כך לדוגמה, נוצר חלק מאותו נוהל שהזכרנו, וכך, רק כתוצאה מהחלטות בג"ץ, נדרשו מקבלי ההחלטות לתת מידע נוסף על העסקה למי שהיא רלוונטית להם. 

לקראת סיום נחזור להתחלה: כאמור אין חוק שמעגן שלבים והליכים לביצוע עסקה ("הסדר" בשפה המשפטית) כזאת. למעשה, השחרור מבתי הכלא כאן כמעט סותר את החוק הפלילי שקובע הליכי העמדה לדין, הרשעה וענישה. ובמקרה הזה, בניגוד למקרי עבר, הממשלה לא רק מקבלת את ההחלטה - אלא יכולה לשחרר מהמשך המאסר או המשך ההליכים. זאת בניגוד למצב בדרך כלל, כאשר נדרש מהלך מסודר של חנינה או הקלה בעונש. 

האם משהו מכל ההליכים צפוי לפגוע במהלך השחרור? ניתן להניח שלא. וכך, מחר בבוקר, אולי המילה הנוראית הזאת, "עסקה", תהפוך למראה של חזרתם הביתה של מי שכל כך חיכו להם כאן.

הפופולריים