ב-7 באוקטובר 2023, 06:29 בבוקר, הטלפון של ראש הממשלה נתניהו צלצל. המזכיר הצבאי, האלוף אבי גיל, התקשר אליו וביקש לעדכן אותו באירועי הדקות האחרונות. אזעקות נרחבות נשמעו באזור הדרום וגם במרכז. דקות קודם לכן תושבי גוש דן נשלחו גם הם למרחבים המוגנים. ראש הממשלה ישן. לשכת ראש הממשלה תיארה כך את הדקות הבאות, רגעיה הראשונים של המלחמה: "ראש הממשלה נתניהו עודכן רק בשבת בשעה 06:29 בדיוק, עם פרוץ הקרבות ולא לפני כן. הוא מייד יצא לקרייה, קיים הערכת מצב וכינס את הקבינט".
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
הפרויקט המלא של גילי כהן
המציאות הייתה קצת אחרת. הפרטים הבאים התבססו על שיחות ופגישות עם למעלה מתריסר בכירים ישראלים, אמריקנים ומזרח תיכונים שהיו שם בימים הראשונים של מלחמת עזה, על יומני נתניהו ובכירים נוספים, ותכתובות שהועברו. אלו היו שבעה ימים באוקטובר.
06:29: ראש הממשלה נתניהו התעורר משיחת המזכיר הצבאי. הוא עדכן אותו בירי הנרחב לדרום ולמרכז ואמר לו, כך לפי גורם שנחשף לתיאור השיחה: "חמאס פתח במתקפת פתע".
יממה קודם לכן היה נתניהו בחופשה בנווה אטי"ב. באותה שעת בוקר מוקדמת מרבית בכירי המדינה שהו בחופשה, או רק חזרו ממנה. מי באילת, מי בצפון, מי בגבול מצרים. כמה שעות קודם לכן התנהלו כמה שיחות ועידה חירום. היו שם ראש השב"כ והרמטכ"ל - אך לא הדרג המדיני. ההתרחשויות החריגות באותו לילה היו רבות. כשמסדרים אותן בציר אחד יכול לצאת עשן מהאוזניים: בכירי חמאס ירדו לתת-קרקע, הסימים נדלקו בטלפונים הסלולאריים. בסיומן של ההתייעצויות, הוחלט לקיים הערכת מצב נוספת בסביבות השעה 07:30 בבוקר, היא לא התקיימה לעולם.
זמן קצר אחרי שיחת העדכון הראשונית לראש הממשלה התקיימה שיחה נוספת. לפי תיאור שנמסר במסגרת הבדיקה אצל גופי הביקורת, נתניהו והמזכיר הצבאי שוחחו פעם נוספת. היא כבר התקיימה בטלפון סלולארי מוצפן וכללה את התיאור המצמית הבא, אותו שמע נתניהו: "יש כאוס. יהיו עשרות חטופים. מאות הרוגים. חמאס פתח במלחמה".
השעה 6:50 כמה דקות לאחר מכן, יכריז תא"ל שלומי בינדר, היום כבר ראש אמ"ן, בפעם הראשונה - מצב חירום במדינה. ב-07:06, הפיצה לשכת ראש הממשלה את ההודעה הבאה: "ראש הממשלה נתניהו עודכן בפרטי האירוע. ראש הממשלה יכנס את בכירי מערכת הביטחון בשעות הקרובות".
08:00: ראש הממשלה נתניהו יצא לכיוון הקריה בתל אביב מביתו בקיסריה. באותה השעה, בבור בקריה בתל אביב, הכריז קצין בדרגת תא"ל, ראש חטיבת המבצעים דאז שלומי בינדר, באופן רשמי: ישראל במלחמה.
09:50: התקיימה הערכת מצב של נתניהו עם בכירי מערכת הביטחון. זו הייתה למעשה הפעם הראשונה בה התקיים דיון ראשון של ההנהגה הישראלית על מתקפת הפתע של חמאס. היא כללה עדכונים קצרים של בכירי המערכת על המתרחש בדרום. הייתה תחושה של אנדרלמוסיה גדולה וחשש כבד כאילו זו רק ההתחלה של מהלך נרחב הרבה יותר, בכמה חזיתות. ראש הממשלה תהה: "מה עם חיזבאללה?".
המטוטלת בין הזירה הצפונית לדרומית ליוותה את תהליכי קבלת ההחלטות במדינה בימים הקרובים. "היינו כפסע ממלחמה אזורית, אם לא מלחמת עולם", תיאר אדם שהיה חלק מתהליכי קבלת ההחלטות.
בסיום אותה התייעצות ביטחונית, החליט הדרג המדיני להנחות את צה''ל להתכונן לאפשרות של פלישה מאסיבית של כוחות רדואן של חיזבאללה. באותן שעות היקף הפשיטה של כוחות חמאס כלל לא היה ידוע לדרג המדיני, אפילו לא לצה"ל. העדכון שנמסר בדיון הקבינט שהתקיים בשעה 13:30 בצהריים נראה היום מופרך: "מאות מחבלי חמאס חדרו לשטח ישראל". רק בדיעבד, חודשים רבים לאחר מכן, התבררה התמונה האמיתית – כ-6,000 מחבלים ופולשים רצחו, אנסו, פגעו ובזזו בקהילות שלמות בדרום הארץ.
לפני דיון הקבינט, קיים ראש הממשלה שתי שיחות שמופיעות ביומנו. האחת, עם ראש ממשלת הולנד מרק רוטה, הראשון שהתקשר, והשנייה - פגישה מורחבת עם השרים בן גביר סמוטריץ' וגולדקנוף, הסמן הימני-דתי בממשלתו, יחד עם השרים אלי כהן ורון דרמר.
8 באוקטובר
את הבוקר פתח ראש הממשלה בקריה בשעה 09:00 בבוקר. זה היה היום הראשון של אחרי החגים. הוא כלל בתוכנית המקורית דיון סודי של בכירים במערכת הביטחון, על הרצון של סעודיה להשיג יכולת גרעינית - ובניסוח הקווים האדומים של ישראל. הדיון הזה נשאר רק ביומנים. במקום לדבר על שלום, דיברו כעת על מלחמה.
נתניהו הגיע לקריה כשהחשש ממתקפה רב זירתית ליווה את הנהגת המדינה. נקבע "דיון חשיבה" עם ראשי המערכת הביטחונית - ראש המוסד, הרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר. האחרון, יחד עם שני אלופים במטה הכללי - המזכיר הצבאי גיל, וראש אגף אסטרטגיה ואיראן טולדנו, תמכו בפעולה. באותן שעות עדיין נמשכה הלחימה העיקשת בשטח ישראל להדוף את חוליות הנוח'בה. תושבים רבים בקיבוצים עדיין היו לכודים בבתיהם, מחכים לכוחות צה"ל.
17:17: ראש הממשלה מינה את גל הירש לממונה על נושא החטופים והנעדרים. עד לאותו רגע, ובמשך כמעט שנה, לא היה בישראל ממונה על הסוגיה הזו, אלא רק מילוי מקום. בכיר ישראלי שדיבר עם נתניהו באותו היום העיד: הוא היה נשמע בדיכאון, אבל כבר אז אמר, בידיעה צופה פני עתיד – "האירוע שילווה אותנו זה החטופים".
17:45: בשיחת טלפון שהתקיימה בין נתניהו לנשיא ביידן, הבהיר ראש הממשלה כי ישראל לא מתכוונת לתקוף בלבנון. למעשה, הקבינט קיבל החלטה רשמית על התמקדות בזירת הדרום. ביידן הדגיש בפני נתניהו: ארה"ב תומכת בישראל.
19:15: התקיימה הערכת מצב נוספת בקריה בתל אביב. נתניהו וסביבתו מצאו את עצמם באותם רגעים ללא ידע ממשי על חמאס ועל הדרום, כך לפי גורמים המעורים בנושא. מקורות העידו שבדיונים שהתקיימו כמה ימים לפני כן, ראש הממשלה כלל לא זכר את השם של ראש חטיבת המחקר. שורה של לשעברים הוזמנו בבהילות ללשכת ראש הממשלה בקריה: עמידרור, נגל, ידלין שהוזמן אל רון דרמר, שיחות טלפון עם שטייניץ. גם השר דיכטר קיבל פגישה חריגה עם ראש הממשלה.
באותו יום התקיימו רצף שיחות טלפוניות עם מנהיגים זרים. בישראל הבינו שזו הולכת להיות מלחמה של כמה שבועות לפחות, ולכן נתניהו כבר דיבר על סוגיות הומניטריות: פתיחת בתי חולים 'צפים' בים, בית חולים שדה באזורים ההומניטרים ועוד. באותו שלב, המידע שנמצא בידי מקבלי ההחלטות היה חלקי ביותר, גם בנוגע לחטופים. הדבר כבר עורר זעם באגף הימני בממשלה - איך נכנס סיוע הומניטרי ומסוכמים שורה של מהלכים בנושא מול הממשל האמריקני.
9 באוקטובר
09:00: ראש הממשלה קיים הערכת מצב טלפונית עם שר הביטחון גלנט, השר דרמר, ובכירי מערכת הביטחון, בה התברר שהדרג הצבאי התחיל לתמוך בפעולה בלבנון. זה קרה כאשר גם הדיון הפוליטי על ממשלת החירום העלה הילוך.
ב-15:10 השר דרמר, האיש הכי קרוב לנתניהו, התקשר לשגריר ישראל בארה"ב. וכעבור כמה שעות, ב-19:25 נתניהו שוחח עם הנשיא ביידן, "לא ראינו ברבריות כזאת בכל תולדות מדינת ישראל". השיחה הזו התקיימה תוך כדי דיון קבינט.
במקביל, המגעים הפוליטיים לממשלת אחדות המשיכו. לפי מקורות, הופעל לחץ מצד משפחתו של נתניהו, ובעיקר רעייתו שרה, לדחות את הרעיון להכניס את גנץ לממשלה. דרעי נבחר כמגשר כדי לפתור את הפלונטר. הוא הציע שכדי לשמור על איזון, השרים דרמר ואיזנקוט יוגדרו רק כמשקיפים בו, ולא כחברים של ממש בקבינט המלחמה. הדרך לממשלת חירום נסללה.
11 באוקטובר
11:15: נתניהו נפגש עם גנץ לסיכום אחרון לפני הקמתה של הממשלה החדשה. הוא כבר ידע שעל הפרק נמצא אירוע גדול יותר – ישראל נערכה לתקיפה משמעותית בלבנון שיכולה לשנות את פני המזרח התיכון. היעד: כינוס של מועצת השורא, כולל אפשרות לפגוע בנסראללה - ואולי אף בגורמים איראניים. כל הזמן הזה, המגעים הפוליטיים התקיימו בקריה, כאשר ההכנות לתקיפה העלו הילוך.
12:00: ראש הממשלה קיים דיון דרמטי בעניין לבנון. לפי מקורות, גלנט דחף לפעילות המנע והסביר: צריך לתת מכה לשליח האיראני. קצין בכיר טען: "כדאי לנו להגיע למלחמה בלבנון כשיש לנו לגיטימציה וחימושים, ו-7 באוקטובר עוד מהדהד". בבכירי המוסד לא היו בחדר שבו התקבלו ההחלטות, גם לא קצרנית שתיעדה את הפגישה. גנץ ואיזנקוט, ששהו כל הזמן בקריה לקראת ההכרזה על ממשלת החירום, נקראו בבהילות לחדר. הדרמה הייתה בשיאה.
קבינט המלחמה עמד לאשר את אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר שהתקבלו בשנים האחרונות. תקיפה משמעותית כל כך בלבנון, עם פגיעה בצמרת חיזבאללה. היום, בדיעבד, יש מי שסבור במערכת הביטחון שהיינו יכולים לעשות את זה לא בסוף ספטמבר, אלא בתחילת אוקטובר - ולהקדים את חיזבאללה. במקביל התקיימה שיחה נוספת בין נתניהו לבין הנשיא ביידן, שבה עדכנה ישראל את האמריקנים: "קיבלנו מידע על כך שחיזבאללה עלה שלב בהיערכות שלו למתקפה כלפי ישראל". לפי מקורות, ביידן שלל את האפשרות הזו והעביר מסר ברור - אין לנו מודיעין שמראה את זה.
בכיר ישראלי תיאר את הרגעים האלו כך: הזמן להגעה למטרה היה עוד 45 דקות. במקביל, התקבל דיווח מיחידת הבקרה האווירית – '20 טרטקטורנים מעופפים חצו את הגבול מלבנון'. רצף אזעקות התחיל ביישובי הצפון. כולם ירדו בריצה אל הבור, להצביע - הולכים לתקוף בלבנון".
17:00: הקבינט המדיני ביטחוני התחיל באיחור אחרי קבלת העדכון הדרמטי. בתחילת הדיון בבור, הרמטכ"ל הציג לשרים את התוכנית המבצעית. ראש חטיבת המחקר, תא"ל עמית סער, סקר את המשמעויות. הרמטכ"ל ושר הביטחון, כך לפי מקורות, דחפו לפעולה. שרים בקבינט תהו לגבי ההשלכות. גורם שנכח בחדר תיאר את ההתנהלות כך: "ביבי היה הלום. הוא היה בשוק. הוא נתן לכולם לדבר, ולא הוציא ממש מילה". מקורות אחרים טענו: כך נתניהו מתנהל בדיונים מהסוג הזה. נותן לכולם לדבר, ולא מקבל הכרעה ברורה.
היחיד שהתנגד בצורה מפורשת למתקפה הזו היה ראש האגף המדיני ביטחוני במשרד הביטחון, דרור שלום. הזמן חלף, השרים המשיכו בדיון, ובאמצע התקבלה עוד שיחת טלפון מהנשיא ביידן. לפי מקורות, השיחה הזו שפכה מים צוננים על ההתלהבות. ככל שחלף הזמן, התבהרה התמונה: רצף האזעקות החריג - מקורן באזעקות שווא. להקות ציפורים שיבשו את המערכות, הזעיקו מאות אלפי ישראלים למקלטים - וקירבו את ישראל להיות כפסע ממתקפה חסרת תקדים בלבנון.
22:30: כאילו ישראל לא עמדה להתחיל מלחמה אזורית עד לפני כמה רגעים, עכשיו התחיל זמן אחדות. נתניהו, גלנט וגנץ קיימו הצהרה משותפת - לרגל הקמת הממשלה. אדם שפגש את נתניהו בימים שלאחר מכן תיאר זאת כך: "פגשתי איש בודד. מבוהל. הוא אמר לי - בעודו נמצא בקריה - טוב שלא תקפנו בלבנון. אחרת כל מה שסביבנו היה נופל".
12 באוקטובר
09:45: שר החוץ האמריקני בלינקן היה יכול להגיע, אם בכלל, למציאות שונה לגמרי. אבל שעת הבוקר הזו בתל אביב נראתה כמו כל ימי המלחמה הראשונים, עם רצף אזעקות בכל חלקי הארץ, ובלינקן הגיע להעביר מסר ברור: "אנחנו כאן - ואנחנו לא הולכים לשום מקום". אחרי שעתיים, ב-11:45, הוא נפגש עם ראש הממשלה נתניהו.
16:45: נתניהו ביקר באוגדה 98 - אוגדת הקומנדו של צה"ל. זו הייתה הפעם הראשונה מאז תחילת המלחמה שראש הממשלה ירד אל השטח ופגש לוחמים. שנה לאחר מכן, פחות 12 יום, הייתה זו אותה אוגדה שהתחילה בפעילות קרקעית בלבנון. אל לבנון הגיעה אוגדת הקומנדו אחרי לחימה משמעותית בעזה, בכמה סבבים. גם היום, שנה אחרי, כוחות צה"ל עדיין נותרו ברצועה. גם 101 החטופים.
תגובת לשכת ראש הממשלה: "המציאות הפוכה לחלוטין. ראש הממשלה הגיע לקריה ב-7 באוקטובר בתוך שעה, וניהל את המערכה באופן ממוקד, חד ובהיר, ומתוך ראייה רחבה. ראש הממשלה קבע שנדרש להתמקד בזירת הדרום כדי לחסל את כוחו הצבאי והשלטוני של חמאס. במקביל הנחה ראש הממשלה לבצע גיוס מאסיבי ולשלוח כוחות לצפון כדי למנוע אפשרות של מתקפת שבעה באוקטובר נוספת מצפון. התפתחות המערכה בחיסול כוחו הצבאי של חמאס, והפגיעה האנושה בחזבאללה - כפי שהנחה ראש הממשלה - מדברות בעד עצמן".
