כבר בשבוע הראשון למלחמה אפשר היה להסיק ש-7 באוקטובר 2023 ישנה את החברה הישראלית לשנים קדימה. כדי להבין את מהות השינוי הזה, ערכנו בשבועות האחרונים סקר מקיף יחד עם מכון קנטאר, שממנו עולים שני נתונים שנראים מנוגדים במבט ראשון.
> הוואטסאפ של כאן חדשות - עקבו אחר הערוץ הרשמי
מצד אחד, כרבע מהנשאלים העידו ששקלו בשנה האחרונה לרדת מהארץ (חלקם עזבו בפועל ובינתיים חזרו). מדובר בנתון גבוה במיוחד, אחרי שגם ב-2023 סבלה ישראל ממאזן הגירה שלילי, לפי נתוני הלמ"ס. מבין אלה שהשיבו כי שקלו לעזוב את הארץ, הרוב מוחלט, בדקו באופן קונקרטי אפשרויות תעסוקה, דיור וחינוך בחו"ל.
כרבע מהישראלים מעידים שבשנה האחרונה שקלו לעזוב את הארץ, יותר מצביעי אופוזיציה רוצים לעזוב. @yaara_shapira עם נתוני סקר כאן חדשות#חדשותהערב pic.twitter.com/PzMB1iSAmx
— כאן חדשות (@kann_news) October 5, 2024
מאידך, לשאלה הכללית "האם אתם מרגישים מחוברים יותר לישראליות בעקבות השנה החולפת?", השיבו 38% מהנשאלים בחיוב, רק 13% בשלילה והיתר לא השיבו. כלומר, רוב אלו שהחליטו להשיב לשאלה, מרגישים איכשהו קרובים יותר לקונספט העמום שהוא "ישראליות".
הצירוף של שני הנתונים הללו מרמז על תופעת "קיטוב" בחיבור הרגשי לישראליות, שהיא כנראה התוצאה הסוציולוגית של שנת לחימה. הישראלים ששקלו להגר ואלה שתחושת הישראליות דווקא התחזקה אצלם, נגועים בתום השנה החולפת בתחושות קשות של חשדנות, חשש וערעור אמון במוסדות המדינה. 61% העידו על תחושת ביטחון אישי נמוכה, 41% אמרו שהאמון שלהם בצה"ל נפגע ו-45% מהציבור חשו חרדה בשנה החולפת בעקבות המלחמה. אלה ההשלכות הרגשיות של המסקנות הללו לגבי החיים בישראל שמשתנות בין שתי הקבוצות.
במילים פשוטות, המלחמה הניעה את הישראלים לאחד משני קצוות: חלקם הפכו ציונים אדוקים יותר נוכח הסכנות, ואחרים החליטו לקפוץ מהספינה שעדיין איננה טובעת, אבל בוודאי דולפים אליה מי ים עכורים. האדישים, אלה שלא הטרידו את עצמם בשאלות של חיבור לעם ולארץ, אינם יותר. אין אחד שלא הרהר בשאלות הללו בשנה החולפת.
בתרגום לשפת המציאות, ככל שאפשר להתנבא מבלי להשתטות, סביר שאכן יתברר לנו עם פרסום הנתונים הרשמיים שאכן גדלה תופעת הירידה מהארץ בשנה החולפת. כשזה יקרה, עלינו לזכור את התופעה הנגדית והשקטה, שלגביה אין איסוף מסודר של נתונים: כל אותם מאות אלפי ישראלים וישראליות שרואים עצמם מחויבים יותר לארץ, וזה לזה.
